ה ד

נק' אמת והמלכות נק' אמונה שהיא בחי' מקבל מן האמת. מ"מ כן הוא ודאי שהיא בחי' מקבל מז"א אבל עכ"ז מאיר בה ג"כ מבחי' כתר שהוא מקור ושרש האמת דז"א כנודע וגם בחי' אמת שרשו מהאר ת פנים דעתיקא כמ"ש בזח"ג (נשא קל"ג ב') אשר הארה זו מאיר ג"כ במל' יותר ועל זה נאמר בשה"ש הנך יפה רעיתי. וזהו ענין שנשבחו האמהות ביפת תואר ויפת מראה דלכאורה תמוה מהו שיכתב זה בתורה אלא דהפי' שהיה בהם הארת הכתר שמאיר במל' דאצילות בבחי' נעוץ תחלתן בסופן כו'. ועמ"ש גבי פסח סד"ה קול דודי בענין מקפץ על הגבעות כו'. וזהו ענין ויאהב יעקב את רחל היינו בחי' מל' בחי' אמונה ויעקב הוא בחי' תפארת המקבל מהדעת שהוא הארת הכתר ע"י ויאהב יעקב את רחל היא בחי' אמונה שמאיר בה בחי' הכתר ממש סוכ"ע כי נעוץ תחלתן בסופן כנ"ל. וזהו ג"כ ענין מאמר רחל ליעקב הבה לי בנים כי הבנים היינו אהבה ויראה ועיקר הולדה שלהם הוא מהדעת מה שאין כן מהאמונה בעצמה בלי המשכת הדעת היא עטרה ובחי' מקיף לבד ולא נמשך מזה הולדת המדות אהוי"ר והיינו מחמת טרדות העוה"ז והסתר הגוף ונה"ב שעל ידי זה היא בחי' כרחל לפני גוזזיה נאלמה ולכן ורחל עקרה כו'. אך ע"י התעוררות רחמים רבים ע"י הדעת המתבונן בגדולת ה' אזי נמשך ההולדה מבחי' רחל שהיא בחי' אמונה ואזי הם אהוי"ר הנמשכים מבחי' סוכ"ע שהם בחי' אהוי"ר היותר עליונים. וזהו ענין יוסף שהוא בחי' צדיק עליון אהבה בתענוגים כו':

קיצור. ענין שהאמונה נקראת עטרה. עטרת תפארת נעוץ תחלתן בסופן:

ד אך הנה כעת מקבלת מז"א אבל לעתיד לבוא כי מלאה הארץ דעה שיהיו שוים בקומתם ויהיה בה השפעת הדעת ותגדל עד בחי' הכתר שיהיו שניהם בכתר אחד (בזהר דרשו פסוק כי מלאה הארץ דעה בהשמטות דחלק א' סס"י כ"ה על נסוך במים בחג כמ"ש בסיפיה דקרא כמים לים מכסים והיינו לפי שעי"ז ממשיכים ח"ע במל' כו' וגם כי כמים לים מכסים היינו עלמא דאתכסיא שהוא סוכ"ע שם הוי' דלעילא שלעתיד יומשך גילוי זה בארץ שהיא עלמא דאתגליא והיינו שמה שעכשיו הוא בחי' סוכ"ע יומשך בגילוי להיות ממכ"ע ובז"ג ח"א (דל"ח ע"א) פי' שזהו ענין וידע אדם עוד את אשתו שנאמר אלע"ל. עוד נז' במ"ה פ' חיי שרה (דקר"ה א') ועיין בפי' הרמ"ז שם דשרש המשכה זהו הוא גילוי דעת דעתיק (וע"ש במ"ה דק"ל סע"א ודק"מ סע"א ובזהר פ' ויקרא דכ"ג ע"א יתרו דס"ח ע"א) ועמ"ש במ"א בענין שבעת ימי המילואים כו' למלאות פגימת הלבנה כו' שהוא המשכה וגילוי סוכ"כ בממכ"ע וכענין וכבוד ה' מלא ע"ש. ועד"ז ג"כ יש לפרש ענין כי מלאה הארץ דעה כו'). וכמו במנחת שבת עליית המל' וכן בנעילת יוהכ"פ אלא שאח"כ יש ירידה לפי שכהיום בבחי' ממכ"ע יש עליות וירידות שבזמן מתן תורה היו פב"פ כו' ואח"כ בחטא העגל כו' ואח"כ בזמן בית ראשון הכל שינוי זמנים מתחלפים בכל דור (וע' בס' חסד לאברהם בתחלתו מונה והולך שינויי הזמנים) והיינו לפי שההמשכה מבחי' ממכ"ע וכמו עד"מ פרצוף אדם למטה ראש ורגל ויש בטן ומעיים שיש בהם צואה ואעפ"כ יש חיות מעט מזעיר כו' ועפ"ז יובן ג"כ מה שבזמן חורבן בית ראשון היו נביאי השקר ובזמן חורבן בית שני שנאת חנם לפי שהתגברות הקליפה הוא זה לעומת זה ובזמן בית ראשון שהיתה שכינה בין שני בדי ארון והיה גילוי אלקות כו' היה התגברות הקליפה כנגד אלקות באמונות כוזבות. ולכן היו הנשים שהיו מבכות את התמוז (ביחזקאל סי' ח' ובירמיה סי' מ"ד) שאמרו ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים כו' חסרנו כל שהיו אמונתם מהיפך להיפך (וחסרו כל מפני שלא עבדו את ה' מרב כל והם האמינו להפך כי