ז א

דומה למשל משא"כ הדעת וההרגשה הוא רק בחי' אחוריים לגבי בחינה זו ועל כן מבחי' אחוריים דיסוד או"א בלבד הוא שנעשה ונמשך בחי' הדעת לז"א. וזהו ענין ומבשרי אחזה שר"ל בחי' הדעת ואחזה הוא תרגום של ראייה והיינו רק בחי' אחוריים של בחי' ראייה ממש ועיין בלק"ת בתהלים על פ' ולתבונתו אין מספר מבואר שהתבונה היא למעלה מבחי' הדעת דז"א והיינו מטעם הנ"ל. והנה מאחר שנתבאר שע"י בחי' הדעת הוא נמצא מציאת ההתפעלות דוקא כנ"ל יובן מזה עיקר ההפרש בין הדעת ובין האמונה כנ"ל כי כמו שמבואר למעלה בבחי' הדעת שבנפש האדם כך יובן למעלה בבחי' הדעת באלקים חיים ומלך עולם דהיינו בחי' המדות דז"א דאצי' שבהן מלובש בחי' הדעת הן הן היורדין להתלבש במל' דאצי' בחב"ד ומדות שבה כדי להחיות רוח שפלים מאין ליש כו' וזהו בחי' ממכ"ע ומזה נמשך בחיי' הדעת גם בנבראים כולם מה שיודעים ומכירים את בוראם בבחי' ההרגשה ממש כאדם שיודע א,ע וחיותו כך יודעים את מקור החיים וחיי החיים שמחיה כל הנבראים כו'. ושבלעדו אין להם קיום ומציאות כלל אפילו רגע ומסתעפי' מזה הדעת בחי' המדות אהוי"ר לאהוב את ה' ולעשות מצותיו כמו שיאהוב חיי נפשו וכמ"ש לאהבה את ה' כי הוא חייך כו' ולשנוא מה שמנגדו ומזיק להארה האלקי' עליו והוא כל שס"ה ל"ת להתרחק מהם בתכלית כמו שישנא האדם דבר שמזיק לו תכלית השנאה וא"כ סיבת קיום מצות עשה וריחוק כל ל"ת תלויה רק בבחי' הדעת והוא ההרגשה שמרגיש הנפש האלקית את אור האלקי והיותו בחי' חיי החיים וע"ז נאמר דע את אלקי אביך להיות לזכרון בין עיניו תמיד כדי שירגיש מאד איך שצריך ליראה מלעבור רצונו ועיין מה שכתוב בד"ה ראשי המטות בפי' וענין יראת חטא. ושצריך להשתוקק ולחשוק לדבקה בו ית'. ואמנם האמונה הוא למעלה מבחי' הדעת וההשגה דהיינו שהוא רק בבחי' מקיף על השכל והמדות. ולכן אין ממנה התפעלות המדות כ"כ שהרי גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא הרי מאמין ביכולת רבש"ע ועכ"ז הוא עובר רצונו ית' והיינו מפני שהאמונה אצלו בבחי' ריחוק ובבחי' מקיף בלבד. וע"כ נק' האמונה בשם עטרה שהיא כעטרה המקפת על הראש כמ"ש למעלה. ולמעלה באלקות יובן מזה שהוא בחי' ומדרגה הגבוה מבחי' הדעת דז"א הנ"ל אלא הוא בחי' אור מקיף על המדות דאצילות עד שאינם מתפעלים ממנו כלל כו' והוא הנק' בחי' כתר דז"א כמו העטרה הכותרת על הראש כו' וכשבא הארה זו למטה במל' דאצי' נק' כתר מל' כו' ודרך כלל זהו מבחי' סובב בכל עולם לפי ערכו באצי' מבחי' סובב דאצי' ובבריאה מבחי' סובב וכתר דבריאה כו' ולפי שהוא בחי' סובב ומקיף ע"כ אינו מאיר בגילוי כ"כ בהעולם בבחי' דעת ממש וכן למטה באדם הדעת הוא בבחי' ממכ"ע אבל האמונה היא גם בבחי' סוכ"ע. אך ע"י המצות ממשיכים בחי' סוכ"ע שיומשך ג"כ בבחי' דעת כי רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת נמשכין מבחי' ה"ח וה"ג הנמשכין מבחינת הדעת כו' ושרש המשכה זו היא מבחי' רצון העליון הסוכ"ע ועיין בפי' הרמ"ז בזהר רפ קרח ועמ"ש עוד מזה לקמן בס"ד וזהו עיקר ענין הציווי וידעת היום שע"י הדעת וההעמקה בבחי' אני ה' לא שניתי בחינת סוכ"ע עי"ז דוקא תגדל אהבתו ויראתו וכמ"ש בפע"ח שער חג המצות פ"א שיש כמה בחינות מוחין דגדלות כו' והנה ע"י קיום מצות וידעת היום שהוא רק בחי' הידוע מציאותו ולא מהותו הנה עי"ז יומשך השכר לעתיד להיות ונגלה כבוד ה' כו' בבחי' ראיה והשגה ממש כי עין בעין יראו וכמ"ש מזה בד"ה שובה ישראל ע"ש:

ד והנה לפ"ז צ"ל מ"ש לע"ל ומלאה הארץ דעה דהרי גדולה מזו נאמר לע"ל ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' וכתיב עין בעין יראו אשר הראיה היא השגת המהות ממש וכמארז"ל שלהי מסכת