ט ב

אך הנה כי מכה"כ היינו ממכ"ע שהוא בחי' החיות הנתפס תום עלמין להחיותן שהחיות מתמעט מיעוט אחר מיעוט עד בחי' דומם הוא חיות מועט היותר אחרון ובצומח החיות יותר מרובה ולכן הוא צומח כו' שהחיות מתמעט בירידתו למטה מטה וכמ"ש שרפים עומידם ממעל לו כו' שמשיגים חיות ואור האלקי שבתוכם משא"כ האופנים וחיות שאין משיגים החיות והאור אלקי שבתוכם יותר מועט ומצומצם ולכן הם ברעש גדול כו' וה"ז כדמיון הנשמה שממלא כל הגוף שהחיות הוא בהתחלקות ושינויים רב ים השכל שורה במוח ודבור בפה ויורד מטה ומתמעט כו'. כח התנועה ביד וכח ההילוך ברגל. ובחינת החיות שבבחי' ממכ"ע נק' בשם שכינתי' לשון ושכנתי בתוכם כו' שהחיות מתלבש בעלמין כנשמה המתלבשת בגוף כו' ובחי' סוכ"ע הוא ג"כ חיות ואור א"ס בתוך כל העולמות אלא שאינו בבחי' גילוי והתחלקות ריבוי ומיעוט שהחיות ההוא שוה ומשוה קטן וגדול כו' ונק' סובב כמו העיגול עד"מ שמעלה ומטה שוים שבחי' זו נק' קוב"ה קדוש ומובדל שאינו נתפס בבחי' עלמין כלל מלשון אל תגע בי כי קדשתיך או הגבל את ההר וקדשתו וכן קדושים תהיו מובדלי' תהיו שבחי' המובדל ומופרש נק' בלה"ק בשם קדש. וזהו ענין לשם יחוד קובה"ו שע"י המצות ממשיכים בחי' סוכ"ע בחי' קדוש להיות בגילוי בבחי' ממכ"ע. וזהו ענין כוונות ברכות המצות בא"י אמ"ה היינו שבחי' הוי' סוכ"ע יהיה בבחי' ברכה והמשכה בגילוי בבחי' אתה לנוכח ועי"ז נמשך תוספת אור בג"ע וכדלקמן:

קיצור. שע"י המצות ממשיכים תוספת אור בג"ע ע"י שממשיכים מבחי' סוכ"ע בממכ"ע:

ב והנה כללות ענין המשכה זו מסובב בממלא זהו מבואר בק"ש הוי' אלקינו הוי' אחד פי' הוי' אלקינו הוא בחי' סוכ"ע. והוי' אחד הוא להיות המשכה מסוכ"ע בממכ"ע (וכמ"ש מזה בד"ה לבתתני אחותי כלה) כי אחד החי"ת היינו ז' רקיעים וארץ והד' הוא ד' רוחות העולם שהוא בחי' התחלקות הנמשך מבחי' ממכ"ע בטלים ונכללים בתוך האלף הוא ההמשכה מסוכ"ע שהוא בלתי התחלקות ע"כ נק' אלף (ועמ"ש בד"ה שובה ישראל גבי אמרו אליו כל) ומה שנראה העולם ליש ודבר הוא מפני כי בשכמל"ו אין מלך בלא עם כו' ואי לזאת ואהבת לשון אבה הוא רעותא דליבא שהוי' בחי' סוכ"ע יהיה בחי' אלקיך לנוכח בגילוי (ע"י שמאיר בבחי' ממכ"ע שזהו ענין יחוד קוב"ה ושכינתיה) משא"כ בחי' סוכ"ע עצמו בחי' הוי' אלקינו הנאמר בפסוק שמע הוא בחי' העלם כו'. בכל לבבך בשני יצריך שע"י היצה"ר דוקא שהוא בחי' ההעלם וההסתר של אור האלקי עי"ד יהי' צעק לבם אל ה'. וזהו חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה (איכה ב' י"ח) שע"י בחי' החומה וההסתר אור אלקי עי"ז ויצעקו אל ה' בצר להם. וזהו תכלית ירידת הנשמה בעוה"ז להיות בבחי' בע"ת דמשכין ליה בחילא יתיר מקום שבע"ת עומדין כו' כי הנשמה קודם ירידתה לעוה"ז היתה בחי' צדיק גמור וירדה לעוה"ז להיות בחי' בע"ת בחילא יתיר. וזהו בחי' בכל מאדך בלי גבול והיינו בעוה"ז דייקא לפי שבעוה"ז הוא בחי' סוכ"ע. וזהו אשר אנכי מצוך היום בחי' אנכי מי שאנכי כו' מצוך היום דייקא. היום לעשותם בעוה"ז שבעוה"ב אין שם בחי' תשובה. משא"כ בעוה"ז מרשע גמור יכול להיות צדיק גמור והיינו לפי שבעוה"ז עולם היותר שפל מתגלה בחי' סוכ"ע וכחשיכה כאורה בלי שום בחי' הסתר כלל שוה ומשוה קטן וגדול כו' (וכמ"ש מזה בד"ה צו את בנ"י כו' את קרבני לחמי) וזהו אשר אנכי מצוך היום ולהיות המשכת בחי' סוכ"ע בגילוי בבחי' ממכ"ע היא ע"י תומ"צ דייקא כי המצות הן רצה"ע בחי' סוכ"ע שורה ומתלבש בתפילין ומזוזות