יד א

כביטול נר בפני אבוקה ויתקבצו מכל המקומות המודחים שם ועי"ז יוכלו לקבל חיות רב להחיות מתים מפני שנשאר בהם קסטא דחיותא וככה ממש יחיה איש את נפשו האסורה וקשורה בהבלי עולם ונחשבת כמת כמ"ש ויתן את רשעים קברו וכמארז"ל רשעים בחייהם קרויים מתים שאפילו החיות שבהם כמת נחשב וע"י התעוררות בחי' רחמים רבים מלמעלה עי"ז מתעורר ומתקבץ החיות מכל מקום שיש בו מעט מזער קיסטא דחיותא למקורו ושרשו ויקבל חיות רב להחיות נפשו:

ג והנה המשכות בחי' רחמים רבים הנ"ל הוא ע"י י"ג מדות והיינו שלפי שהם רחמים רבים בלי גבול א"א להתלבש תוך העולמות אם לא ע"י צמצומים דרך י"ג מדות שנותנים מדה ושיעור שיוכלו העולמות לקבלו [וזהו ענין כשמן הטוב כו' יורד על הזקן כו' וכמ"ש בזהר ח"א (דפ"ח א') איהו שמן ואיהו טל ויורד על הזקן שנמשך ומתלבש בי"ג מדות שהם בחי' י"ג ת"ד והיינו מ"ש הרמ"ז בפי' ויקרא (בדף ט"ו ע"ב) ובפ' אמרו (בדף צ"ד ע"א) בשם הלק"ת פ' תולדות שיש בדיקנא ב' בחינות שערות והפנימית כו' ע"ש] והיינו כנגד י"ב שבטים ושבט לוי הכולל כולם ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מר"ח אלול ואילך שאז הוא זמן התעוררות בחי' הנ"ל. וזהו שכתוב רחמיך רבים ה' כמשפטיך חייני שע"י בחינת רחמים רבים נמשך חיות כ"כ עד שאפילו במקום משפטיך חיינו וכמאמרנו כתבנו לחיים טובים וזהו שכתוב כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה הוי' אבינו פי' כי הוי' אבינו הוא בחי' רחמים רבים הנ"ל [י"ל ע"ד מ"ש הרמ"ז פ' אמור שם שמציאות אבא מושפע מבחי' הפנימית דדיקנא כו' ועמ"ש על פסוק זה כי אברהם כו' גבי מגלת אסתר] ולכן אומרים בעשי"ת אבינו מלכנו והוא למעלה ממדרגת האבות שהן הן המרכבה וכמ"ש ושמי הוי' לא נודעתי להם פי' שלא היה להם ידיעה והתחברות בשם הוי' אבינו שהוא בחי' רחמים רבים הנ"ל. וזהו שכתוב במן שהוא בחי' הטל בחי' רחמים רבים אשר לא ידעון אבותיך שלא היו לאבות ידיעה בו (ועיין מזה ברבות במדבר רפ"א ס"פ ראה פ' אחרי ס"פ כ"ב בקהלת רבה בפ' ברבות הטובה דצ"ג ע"ב]. למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה וגו'. פי' ע"ד מה שארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו כי לא בזה יחיה האדם. פי' האדם עילאה שעל דמות הכסא כו' ע"ד מאמרז"ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים אלא כי על כל מוצא פי' הוי' וגו' דהיינו ע"י התבוננות שמשכיל ומתבונן שהתורה היא מוצא פי הוי' ודבורו של מקום ואורייתא וקוב"ה כולא חד והוא ענין טל תורה כמאמרז"ל כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו שהוא מבחי' סוכ"ע אלא שנתגשם באותיות גשמיות על הספר בדיו [ועמ"ש מענין טל תורה בד"ה האזינו השמים כו' תזל כטל אמרתי ובד"ה יחיינו מיומים] וזהו למען הודיעך פי' על ידי המן יוודע לך זה שהוא בחי' טל אשר לא ידעון אבותיך כנ"ל ואעפ"כ ויאכילך שנתגשם עד שדכו במדוכה. ומזה תבין ענין התורה שהוא מוצא פי הוי' כנ"ל רק שירדה ונתלבשה כו'. ולכן על ידי זה יחיה האדם [ועיין עוד בפירוש כי על כל מוצא פי כו' בזהר פ'יתרו דפ"א ע"ב פקודי רנ"ג א' נשא קכ"ב ב' קכ"ג א' ויחי דר"ג ע"א]:

ואכלת ושבעת וברכת וגו'. וארז"ל פ"ז דברכות (דמ"ח ע"ב) וברכת זו ברכת הזן על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זו בונה ירושלים כו'. ופריך שם (דמ"ט ע"א) לרבי דאמר אין חותמין בשתים ממה שחותמים על הארץ ועל המזון ומשני ארץ דמפקא מזון. וצ"ל דלמה לו להזכיר מזון כלל בברכת הארץ דהא לכאורה מזון שייך לברכת הזן שקבעו לה ברכה בפני עצמה. אך הענין דהנה איתא שם לעיל מיניה משה תקן להם ברכת הזן בשעה שירד להם מן יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ כו' והקשה הרשב"א שם הובא ב"י