יד ג

כדי להיות המשכה זו דבחי' ח"ע צ"ל ברכה והמשכה כי עצמות אור א"ס הוא למעלה מעלה גם מבחי' ח"ע אלא שמברכים וממשיכים להיות ירידה והמשכה זו וזהו ענין בא"י כו' הזן כו' בטובו כו' הכל לשון נסתר כי הוא המשכה עליונה מאד וכנודע החילוק בין לשון נוכח לנסתר דנוכח מדבר בהמשכה שמבחי' ממכ"ע עלמא דאתגלייא משא"כ לשון נסתר הוא ההמשכה מבחי' סוכ"ע. וזהו ענין שמטבע ונוסח דברכת הזן שייך לבחי' ומדרגת לחם מן השמים כו':

ב ויהושע תיקן להם ברכת הארץ מל' והוא לנוכח שאתה זן כו' ולכן ברכת הארץ מתחלת בנודה לך בחי' הודאה שהוא בחי' ביטול היש יחו"ת מה שאין כן ברכת הזן מתחלת בברוך גילוי יחו"ע ביטול אמיתי [וע' בזהר ויחי (דרל"ז) בענין יהודה וזהו יהודה אתה ל' נוכח ע' בזהר משפטים (דף קי"ד ע"א) ועמ"ש ע"פ והקבמצו בני יהודה כו' בהפטרה דפ' במדבר]. וזהו ארץ דמפקא מזון שהם הבירורים דתהו שהמל' מבררת אותם ועי"ז עולים ונכללים באצילות בבחי' מ"ן ונמשך מ"ד ומוחין חדשים כמו הלחם שמתברר בקיבה וכבד ועולה ללב כו' ועי"ז ממשיך חיות להיות יחיה האדם ועמ"ש בענין שמע שם ע' ב"ן רפ"ח ששם ב"ן מברר ומעלה הרפ"ח ניצוצים ע"ש. ועוד כי המזלות שרשם משמרי האופנים וגבוה מעל גבוה עד מל' דאצילות דבר ה' כנז' בד"ה כי תצא וע' מזה בביאור דראשי המטות שהעשרה מאמרות שהן חיות הדצ"ח הם מבחינת ע"ס דב"ן דמל' דאצילות ע"כ נק' ארץ דמפקא מזון וזהו שאנו אומרים בברכת הארץ מזון ועל אכילת מזון שאתה זן כו' דהיינו המשכת הכחל בארץ שהיא בחי' מל' לברר הבירורים דרפ"ח ניצוצין ולהעלותם משבה"כ למעלה. וזהו ג"כ שברכה זו מתחלת בהודאה ומסתיימת בברכה ומברכים אותך כו' כי ברוך היינו המשכה מבחינת חכמה עילאה ביטול אמיתי משא"כ הודאה הוא בחי' יחו"ת ביטול היש כנ"ל אך גם כדי שיהיה ביטול היש צ"ל ברכה והמשכה לזה מבחי' יחו"ע והיינו מבחי' ברכת הזן דיחו"ע שאומרים תחלה שמשםש ממשיכים בחי' ברכה ג"כ ברכת הארץ להיות ארץ דמפקא מזון ביטול היש וכמ"ש בזהר ר"פ תזריע (דמ"ב ע"ב) ע"פ גמלתהו טוב שהוא ענין בירור הטוב דרפ"ח ניצוצים אימתי בזמן דאינון ימי השמים נהרין עלה כו' דהיינו המשכה מבחי' יחו"ע ביחו"ת להיות ביטול היש וכמו שטל המשים יורד ונמשך ללחלח הארץ כו' וכן מטר השמים ועי"ז מעורר ונותן כח בארץ להצמיח כל מיני מאכל וגם כמ"ש ממגד תבואות שמש שע"י שהשמש זורח בארץ ומכה בה בכח כנודע שאויר התחתון הסמוך לארץ חם ביותר מאויר האמצעי כו' על ידי זה מוציאה תבואות הארץ. נמצא אע"פ שהארץ מפקא מזון ע"י כח הצומח שבה ממאמר תדשא הארץ דשא כו'. עכ"ז הוא דוקא ע"י שמקבלת משמים טל ומטר ואור השמש וכן אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל. כך למעלה אע"ג דשם ב"ן שהוא בחי' ארץ מברר הבירורים דרפ"ח כנ"ל להיות ביטול היש וזהו ענין לחם מן הארץ אך הוא ע"י המשכה מבחי' ימי השמים דנהרין עלה והיינו מבחי' טל השמים שזהו ענין ברכת הזן שכנגד המן שהוא בחי' טלוגם משה הוא בחי' שמשא כנודע כמ"ש ע"פ ואתחנן כו' שעי"ז דייקא נמשך הכח בארץ לברר ולהיות ביטול היש בבי"ע כו' ועמ"ש בפ' שלח בד"ה והיה לכם לציצית בענין תכלת נהורא תיכלא שמכלה היש שנמשך מנהורא חיוורא וכענין לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה כו' ע"ש באריכות. ועד"ז יובן מ"ש בזהר ויגש (דר"ז סע"ב) ע"פ וברכת את. לברכא ליה כו' מ"ט בגין דמזונא כו' דהא במזלא תליא כו' ע"ש באריכות דהיינו שצריך להמשיך ההמשכה מבחי' יחו,ע בבחי' יחו"ת הנק' את שעי"ז יהי ארץ דמפקא מזון כו' וע' בזהר