טו ג

שיקדים ברית לתורה מפני שזו ניתנה בג' בריתו ת וזו בי"ג בריתות פי' כי התורה שבע"פ היא בחי' ח"ת ומקבלת מתורה שבכתב ע"י י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן ששרשן מי"ג ת"ד ולכן ארז"ל זקן שקנה חכמה וזהו ענין הברית שהוא בחינת מזלא שהוא המשכה מבחי' כתר י"ג ת"ד ולכן צריך שיקדים ברית לתורה כי הוא המחבר וממשיך אל הארץ שהיא תורה שבע"פ מבחי' שמים שהוא תשב"כ. ועוד כי גם התשב"כ שרשה מחכמה עילאה ומילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות היינו י"ג ת"ד דא"א וכנ"ל ששרש היסוד נמשך ונעשה מבחי' א"א ועמ"ש בד"ה לך לך בענין אברם ואברהם שבחי' אב רם זהו ח"ע וניתוסף בו ה' להיות אברהם והיינו ע"י המילה כו' ע"ש. ועמ"ש מענין המילה בד"ה למנצח על השמינית. ויובן זה ג"כ בעבודה כי ברית הוא בחי' התקשרות וחשק ואהבה רבה שמבחי' סוכ"ע והוא בחי' בכל מאדך כמבואר לקמן והיא בחי' רעותא דליבא שהוא בחי' כתר והתורה היא מבחי' חכמה ונתלבשה בג' בחינות מחשבה ודבור ומעשה שצריך לקיים התורה בג' בחי' אלו וזהו ענין שניתנה בג' בריתות והיינו להמשיכה בג' עולמות בי"ע שהם בחי' מחודומ"ע וע"ז נאמר ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו ואין כבוד אלא תורה כו' והיינו המשכת האצילות בבי"ע אבל ברית ורעותא דליבא הוא בחי' כתר שהוא המקשר ומחבר המאציל א"ס ב"ה עם הנאצלים. ועמ"ש ע"פ לעברך בברית כו' בפ' נצבים. ולכן צריך שיקדים ברית לתורה כי הוא המשכת אור א"ס ב"ה בחכמה ע"י הכתר ואח"כ יומשך מחכמה שהיא התורה במודומ"ע בי"ע. וזהו קרוב למה שנת' לעיל בענין ואנכי אהיה עם פיך כו' ולכן כל האומר אין לי אלא תורה וכו' ועמ"ש בביאור ע"פ ששים המה מלכות כו' אחת היא יונתי כו' גבי חסידים הראשונים כו' שמתוך כו' ע"ש ומ"ש בד"ה יונתי בחגוי בענין שמתחלה צ"ל קומי לך ואח"כ רעייתי כו' ובלק"ת פ' קדושים שמדיקנא תתאה דא"א דהיינו מיסוד דא"א נמשך ונעשה י"ג ת"ד עילאה דז"א וזהו ענין שמקדימין ברית לתורה כי מבחי' ברית ויסוד דא"א נמשך התורה שהיא בחי' ז"א כו' שנקרא זקן שקנה חכמה כו' ע"י שמקבל מיסוד דא"א ע"ש בלק"ת. (ועמ"ש סד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע) ועכ"ז הדרך שנתבאר אות ג' בענין הטעם שיקדים ברית לתורה נראה עיקר ופשוט יותר. וזהו ואכלת ושבעת וברכת את. ופי' בזהר פ' תרומה (דקנ"ג ע"ב) כי ושבעת היינו המשכת הרצון וכמ"ש ונשבע לחם ונהיה טובים והיינו להמשיך בחי' פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון ועל ידי זה וברכת את. והענין כי לכל חי היינו בחי' צדיק יסוד עולם כמ"ש עוד יוסף בני חי ונק' ג"כ כל כנ"ל וזהו לכל חי רצון הוא בחינת כתר שממנו נמשך היסוד כנ"ל בענין קונה הכל והוא המשכת אור א"ס ב"ה הסוכ"ע מעולם ועד עולם והיינו ע"י פותח את ידך שהם י"ג ת"ד מזלא עילאה שעל ידי זה ומשביע לכל חי רצון והוא ג"כ ענין המשכת הרצון והאהבה רבה בנפש האדם בחי' רעותא דליבא ועי"ז נק' הנשמה ג"כ נשמת כל חי דפרחא מההוא חי העולמים כמ"ש בזהר פ' תרומה (דקל"ח ע"א) שעי"ז תברך את שמך היא בחי' מל' כמ"ש בזהר שם ומבואר במ"א. וזהו ענין ושבעת וברכת את. פי' שע"י בחי' ומשביע לכל חי רצון העליון על ידי זה וברכת את ה' את דייקא היא מדת מלכותו ית' להמשיך בה מבחי' סוכ"ע וכמבואר למעלה ועמ"ש מענין פותח את ידך כו' בד"ה כי ההרים ימושו וברית שלומי לא תמוט:

ה וענין הטובה זו בונה ירושלים. והנה צ"ל דהארץ הוא בחי' מל' וירושלים הוא ג"כ מל' דאצילות וא"כ לכאורה היינו הך. ויש להקדים ענין ועל חיים חן כו' שמזכירים ג"כ בברכת הארץ ויובן ע"פ