טו ד

מ"ש בזהר ר"פ תזריע ע"פ גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה זמינת טב כו' ולא רע בגין דכתיב ועץ הדעת טוב ורע. טוב אימתי בזמנא דאינון ימי השמים נהרין עלה כו' דאינון ימי חייה בגין דעץ החיים שדר לה חיים עכ"ל. כי הנה ידוע דיש ב' בחי' מ"ן ומ"ד המ"ן הוא מה שהמל' מבררת בבי"ע מק"נ שהוא בחי' יש ודבר נפרד להיות נכלל בבחי' ביטול והוא ביטול היש ואח"כ נמשך מ"ד שהוא מבחי' שם מ"ה ביטול אמיתי לברר המ"ן עד שיוכללל באלקות ממש להיות בבחי' ביטול שבאצילות יחוד עליון איהו וחיוהי וגרמוהי חד כמ"ש בביאור ע"פ כי כאשר השמים החדשים כו' ע"ש באריכות. ומבואר ג"כ במ"א על מאמר הרע"מ פ' כי תשא אבנא למשקל בה דא יו"ד דעיקר ההולדה הוא מבחי' המ"ן רק שהמ"ד מבררו והיינו לפי ששרשו גבוה יותר מס"ג שבפנימי' א"ק משא"כ מ"ד שהוא משם מ"ה הוא רק הארה כו' וכמ"ש מזה בביאור ע"פ עלי באר כו' בענין מלמטה למעלה לא ידענו כו' וזהו ענין זמינת טב דהיניו ע"י שמבררת הטוב מעה"ד טו"ר דהיינו מק"נ אשר הטוב שנתברר שרשו מס"ג שלמעלה משם מ"ה דז"א ועי"ז מתעלה הז"א לבחי' עתיק ועמ"ש בביאור ע"פ זכור את יום השבת כו' בענין והחיות נושאות את הכסא כו'. ומ"ש ולא רע היינו שאין שום תערובות בהבירור ע"ד מ"ש בסש"ב בענין צדיק וטוב לו שהרע נהפך לטוב ממש ע"י פ"י. אך הכח לבירור זה הוא דייקא ע"י המשכה מז"א כי האיש דרכו לכבש כו' שע"י כח והארה זו מבחי' ח"ע הנמשך ומתלבש במל' עי"ז מבררת בבי"ע וכנ"ל בענין ברכת הזן וברכת הארץ כו' וזהו בזמנא דאינון ימי השמים נהרין עלה כו' וזהו דאינון ימי חייה כי סיהרא לית לה מגרמה כלום ולכן דהע"ה לא היו לו חיים רק שנמשך לו מז"א שנקרא עץ החיים כו' וזהו ענין ועל חיים חן וחסד שחוננתנו כו'. והנה כשהמל' יורדת ומתלבשת לברר ק"נ אזי נק' גם היא בשם עה"ד טו"ר לגבי ז"א שאינו יורד ומתלבש למטה אבל אחר הבירור שביררה הטוב מן הרע ומעלה אותו בבחי' מ"ן באצילות ע"ז נאמר גמלתהו טוב ולא רע וזהו ענין הטובה זו בונה ירושלים כי הגם שהארץ הוא ג"כ בחי' מל' אך הוא בחי' ארץ דמפקא מזון לברר ק"נ כו' אבל ירושלים זהו בעלותה באצילות להעלות מ"ן קרבנות כו' וזהו בחי' הטובה דהיינו שכבר עלתה מהתלבשותה בעה"ד טו"ר כו' ועיין מזה בזהר פ' תשא (דק"צ ע"א) ע"פ והיה באחרית הימים כו' ואפיק הר בית ה' דא טוב בלא רע וכמ"ש בגמרא וכן הוא אומר ההר הטוב כו'. וזהו ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו דהיינו שעי"ז נמשך ומתחבר אור הסוכ"ע שהוא א"ס ב"ה להאיר באצילות ממכ"ע וזהו ענין גמלתהו טוב וכנ"ל שנמשך תוספת אור בז"א מבחי' שלמעלה גם מעץ החיים וכמ"ש בזהר שלח (דקנ"ט ע"ב) ע"פ היש בה עץ אם אין שבחי' אין הוא מה שלמעלה מעץ החיים כי עץ החיים הוא בחינת חכמה כמ"ש והחכמה תחיה וכתיב והחכמה מאין תמצא שהחכמה נק' יש מאין לגבי בחי' זו שהוא מה שאינו מושג כלל ולמעלה מעלה מסדר ההשתלשלות חד ולא בחושבן כו' והוא בחי' חיי החיים כי עמך מקור חיים ועמ"ש סד"ה שמע ישראל בענין את החיים ואת הטוב. ופי' היש בה עץ אם אין היינו שהארץ מקבלת מבחי' אין שלמעלה מהחכמה כי נעוץ תחלתן בסופן והיינו ע"י בירור הנ"ל דעולם התהו שממשיך מלמעלה מעלה כו' והנה עיקר עלייה זו בשבת וזהו ענין לחם משנה). ואחכ"ז יובן ג"כ ענין ענין לחם משנה דשבת דהיינו שבשבת הוא בחי' חיבור והתכללות ב' הלחמים הנ"ל דלחם מן השמים ולחם מן הארץ שהוא בחי' חיבור יחו"ע ויחו"ת דהיינו שיחו"ע ויחו"ת שוין כאחד וכענין זכור ושמור בדבור אחד נאמרו וכ"ה בזהר ויחי (דרמ"ו ע"א) מאשר שמנה לחמו דא לחם שבת כו' מאי לחם משנה אלא