יז א

מודים חכמים לר"מ שהאמת אתו אף כאן מודים אנחנו שהאמת אתו דקמיה כולא כלא כו' אלא שאין זה מן הנגלות לנו ולבנינו כו' וזהו ענין אמת ואמונה שהוא ג"כ ענין ברכה והודאה כי אמת מקרוב שנראה בעין השכל ואמונה ברחוק שמאמין שכך הוא האמת. ועמ"ש מענין אמת ואמונה בביאור ע"פ וידעת היום. וזהו ג"כ ההפרש בין ב' הלחמים כי לחם מן השמים נאמר על המן ששרשו ממקור ח"ע דכתיב וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן וכתיב ועינו כעין הבדולח דהיינו בחי' טלא דבדולחא מקור החכמה סתימאה וכמ"ש בזהר מזונא דחכימא פי' שהוא מזון להיות התהוות ח"ע ולכן כתיב לקטו דבר יום ביומו שהוא נמשך מלמעלה מן הזמן ומקור התהוות הזמן נמשך מאתו ולכן היה ג"כ נבלע באברים ולא היה בו פסולת כלל ולא היו צריכים לנקבים כלל וכמארז"ל שמה שנאמר ויתד תהיה לך כו' היינו בדברים שתגרי אוה"ע מוכרים להם והיינו לפי ששרש הבירורים הוא מבחי' ואלה המלכים שנפלו בשבירה מבחי' תהו כו' משא"כ שרש המן למעלה מבחי' תהו לא היה בו פסולת כלל. והנה לכן ארז"ל מן ירד בזכות משה כי שרש משה הוא ג"כ מבחי' זו מקור החכמה בחי' ביטול בעצם כמ"ש ונחנו מה וזהו אשר לא ידעון אבותיך הם בחי' ההשתלשלות משא"כ משה היה למעלה מן ההשתלשלות וכמ"ש ושמי הויה לא נודעתי להם כו' ולכן היה משה כבד פה וכבד לשון כי חכמה עליונה זו היא נעלמה מעין כל חי וא"א לבא בגילוי בהשתלשלות כלל ולכן ג"כ מיאן משה בשליחות ה' ואמר מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל כו' ואף שאמר לו ה' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה שהיא קבלת התורה עכ"ז אמר אח"כ בי אדוני כו' כי כבד פה וכבד לשון אנכי והיינו לפי שמע לת משה היה למעלה מבחי' התורה דאורייתא מחכמה נפקת כו' ובמשה כתיב כי מן המים משיתיהו דהיינו בחי' ים החכמה עליונה וכל התורה אינה אלא כד מן הים ותמלא כד"ה כו' וזהו שהשיב לו הקב"ה מי שם פה לאדם פי' שמצד ההשתלשלות לא היה צריך להיות פה לאדם בחי' שם מ"ה ביטול בעצם וא"א לבא לידי גילוי כלל אבל אנכי אהיה עם פיך פי' שעל ידי גילוי אנכי במעמד הר סיני וירד הוי' כו' אנכי הוי' כו' יכול להיות פה וגילוי לאדם שם מ"ה וע"ד ודברי אשר שמתי בפיך ודברי ממש והיו הדברים האלה אשר אנכי כו' דבר ה' זו הלכה כו'. וזהו משה תיקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד המן לישראל דהנה עצמותו ית' רם ונשא למעלה מעלה עד אין קץ גם מבחי' טלא דבדולחא מקור החכמה בחי' המן לחם מן השמים כו' וזהו ענין הברכה שתיקן ברוך שיהיה ברוך ונמשך להיות בחי' הוי' יו"ד תחלה כו' ולכן כל ברכה ראשונה מדברת בלשון נסתר הזן את העולם נותן לחם כו' ולא אתיידע מי לפי ששרש המן הוא למעלה מההשתלשלות והמשכת ברכה זו היא להיות התהוות בחי' המן שהוא ע"י ישראל כי ישראל עלו במחשבה כו'. וברכה שניה ברכת הארץ הוא ענין לחם מן הארץ בחי' ח"ת וביטול היש וכענין וצבא השמים לך משתחוים כו' ולכך פותחת בהודאה נודה לך כו' ומדברת בלשון נוכח שהנחלת כו' ומסיימת בברוך כי המשכת בחי' ביטול היש היא מבחי' ביטול בעצם יחו"ע וזהו ענין הברכה בברכת הארץ והיינו ג"כ ע"י ישראל כנ"ל וזהו ענין מארז"ל שכל שלא אמר ברית ותורה כו' שהמשכת יחו"ת בחי' מל' הוא ע"י ז"א ומדות דאצילות הנק' ברית ותורה כי הנה המדות דאצילות לך הוי' הגדולה בבחי' לך בחי' ביטול עי"ז נמשך גם למטה בבחי' מל' ביטול היש ולכן כל שלא אמר לא יצא י"ח כי לולא ברית ותורה לא היה נמשך להיות בחי' לחם מן הארץ בחי' ביטול היש:

ג אך להבין בריתך שחתמת בבשרנו וכן תורתך שלמדתנו דמשמע