יט א

הוא כמ"ש במ"א ע"פ ושמנה נסיכי אדם. וביאור ענין ראה אנכי נותן כו' הנה במ"א נת' בענין ההפרש בין ברכה לתפלה שהברכה היא גילוי השרש שבהעלם שיתברך ויהיה נמשך לידי גילוי ולא המשכה חדשה לגמרי. וזהו ההפרש בין ברכה לתפלה וזהו איש אשר כברכתו ברך אותם ולכן אמר ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו כי שרשו נעלה יותר וזהו שבשביל שעלו במחשבה לזאת דייקא תוכל להמשיך אליכם בחי' ברכה כו'. (ועמ"ש ע"פ ואלה המשפטים בפי' כי תקנה עבד עברי) להמשיך בהם בחי' הדעת משרשן כו' ע"ש והנה מבואר לעיל שההפרש בין ברכה להודאה שברכה היא בחי' ראיה וזהו ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה. שע"י שאנכי נותן לפניכם ברכה עי"ז ראה בחי' ראיה שהוא בחי' ביטול דח"ע כו' ועוי"ל בענין אנכי נותן כו' ברכה ע"ד מ"ש סד"ה האזינו השמים בענין הברכה ויתן לך האלקים מטל השמים כו':

קיצור (א) בשעת קבלת התורה דכתיב פב"פ דבר הוי' עמכם נמשך לכל אחד בחינת הוי' בבחינת פנים בהנשמה (עמ"ש בד"ה זכור ושמור שהנשמות שרשן מבחינת גרמוהי וע"י התורה מתעלים בבחי' חיוהי וזהו שאזי נמשך בהם בחינת הוי'. והיינו ע"י דבור אנכי בחינת איהו ממש ועמ"ש ע"פ וארא כו' ושמי הוי"ה לא נודעתי להם כ"א זהו נמשך על ידי מתן תורה) בחינת היו"ד דשם הוא החכמה שהיא בחינת ביטול שלמעלה מהבינה והדעת כמ"ש בסש"ב ס"פ י"ח ונק' משכיל לאיתן וזה כפי' הפרדס ערך משכיל וערך איתן זח"ב משפטים (ק"י סע"א) (ועמ"ש בד"ה מצה זו ובד"ה מי מנה בענין הבחינה הרביעית דרובע ישראל) ובחי' ה"א עילאה היא בחי' בינה התבוננות (עמ"ש סד"ה ביום השמיני עצרת) וב' בחי' אלו נקרא נקודה בהיכליה ונקרא תרין ריעין ועמ"ש מענין יו"ד של שם בבה"ז פ' אחרי ע"פ המאמר שם (דע"ט ע"ב) הביאו עלי כפרה:

(ב) ובחינת וא"ו הוא ההמשכה מחו"ב לששה מדות שבלב ונק' נחל איתן עיין בפרדס ערך נחל ובמא"א אות נו"ן סכ"ו ואח"כ ה' אחרונה היא מחודומ"ע של התורה. וזהו נר דלוק על ראשו (ועמ"ש בד"ה כי אתה נרי הויה) ומלמדי' אותו כו' (ועמ"ש ע"פ וכל בניך למודי הוי' ועיין במא"א אות למ"ד סעיף כ"ט):

(ג) אך ענין שאין השם שלם היינו שאין נמשך בחי' נחל איתן לתוך המדות ומחדומ"ע וכענין מ"ש בזח"א (ד"ו ע"ב) ע"פ ונהר יחרב ויבש וע' בפ' שמות (ד"ט ע"ב). וצ"ל ומלתם את ערלת לבבכם שעי"ז אח"כ ומל ה' את לבבך גם מילה היינו מל י"ה והנה את לבבך ואת לבב זרעך ר"ת אלול כי הם ימי רצון עמ"ש בד"ה אני לדודי:

(ד) וזהו שאנו מתפללים יהא שמיה רבא מברך פי' שם י"ה יהיה רבא שיהיה נמשך בבחי' ו"ה. וכן פי' בזח"ב תרומה (קס"ה ע"ב) ע"פ סלו לרוכב בערבות בי"ה שמו. וע"ש בהרמ"ז ומ"ש מזה בביאור ע"פ כי כאשר השמים החדשים. והמשכה זו היינו ע"י מחשבה ודבור של התורה ומעשה המצות וזהו את הברכה שיהיה שם י"ה מברך זהו על ידי אשר תשמעו אל מצות הוי"ה עמ"ש ע"פ ועתה יגדל נא כח אד'. ומ"ש סד"ה טובה הארץ מאד מאד. וסד"ה מי מנה. וגם כי מל"ת שרשם בי"ה ומ"ע בו"ה כמ"ש בד"ה אלה פקודי המשכן. ועיין מענין ברכה בזח"ב בשלח (ס"ג ע"ב) ובמא"א אות בי"ת (סל"ה ול"ט). והיינו שעיקר הברכה הוא המשכת אור הסוכ"ע בחי' ע"ק בממכ"ע והיינו ענין שיהיה השם שלם. עיין זח"ב ס"פ תרומה (קע"ה ב') ובפ' וישלח (קס"ז ב'). ועמ"ש מענין וברכת את ה' סד"ה ואכלת ושבעת. ולכן הכח הזה להמשיך הברכה זהו ע"י דבור אנכי שעל ידי זה נמשך בכל אחד שם הוי' שעל ידי זה הוא המשכת הברכה