כא ב

שנק' אין גם מלמעלה למטה כו'. ועמ"ש ע"פ ואהיה אצלו אמון בפי' אחור וקדם צרתני דגבי תורה וע"פ שובה ישראל בפי' וראית את אחורי כו' והנה בפע"ח שער חזרת העמידה פ"ד בכת"י קודש האריז"ל וז"ל והנה ג' קדושות לג' רישין דע"ק. א' לההוא דלא אתיידע כלל. הב' לכתר עילאה. הג' למו"ס חכמה קדמאה עכ"ל והיינו כי רדל"א היינו עתיק בחינה תחתונה שבמאציל וכתר עילאה היינו כתר דא"א סוכ"ע והיינו ב' בחי' הנ"ל דסוכ"ע. אמנם מ"ש הג' למו"ס אף דמו"ס הוא בחי' חכמה שבכתר בחי' סוכ"ע היינו לפי שהוא דיבר בשרש בחי' ממכ"ע שבעולם האצי'. והנה כמו שבי"ע ממש התהוותם יש מאין מבחי' מל' דאצילות שהוא מקור בחי' ממכ"ע דבי"ע כמ"כ באצי' יש ג"כ בי"ע היינו או"א הם בריאה דאצילות וכמ"ש והחכמה מאין תמצא שהיא נק' בריאה יש מאין וזהו ענין בורא קדושים ישתבח שמך כמ"ש במ"א וגם קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה בגימט' יש והאין שממנו תמצא החכמה הוא בחי' כתר והוא ג"כ ע"י ב' המשכות ממלא וסובב א"פ וא"מ וח"ס הוא מקור לבחי' הא"פ וכמ"ש בע"ח שער א"א פ"ד וגם כי או"א יונקים מב' מזלות ונוצר ונקה ששרשן ממו"ס וז"ש בזהר ח"ג (דרפ"ט) דח"ס הוא רישא דכל רישא לשאר חכמות. וזהו ענין הקדוש הג' כי ההמשכה רק מבחי' שערות וח"ס עצמה הוא קדוש ומובדל וכתרא עילאה הוא בחי' מקיף וסובב כתר לשון כותרת כו' ועתיק הוא בחי' מקיף למקיף וזהו ענין ג"פ קדוש והם ג' המשכות להיות שרש ג' בחי' בית לבוש מזון דכללות העולמות בית נק' בחי' מקיף למקיף כו' ולבוש הוא בחי' מקיף וסוכ"ע וכמ"ש במ"א ע"פ יביאו לבוש מלכות. ומזון היינו בחי' ממכ"ע ודרך פרט ממל' דאצי' לבי"ע נמשכים ג"כ ג' בחי' אלו שהרי נעשית עתיק וכתר לבריאה שהוא נק' מקיף כו' ע"ד שמל' דא"ק נעשה עתיק וכתר לאצי' וגם מתלבשת בפנימיותם (וע' מ"ש ע"פ מי מנה בפי' והים עליהם מלמעלה ומ"ש בפסוק ויקהל משה וע"פ קחו מאתכם תרומה כו' ובביאור ע"פ ועתה יגדל נא כו' וע"פ כי אתה נרי כו' ומ"מ עיקר הפי' בפסוק אחרי הוי' קאי על מל' דאצילות כמבואר בזהר (ויקרא דף כ' ע"ב) וכדלקמן גבי ואותו תיראו כו'). וזהו אחרי כו' תלכו היינו שכאשר יתבונן ויבין שכל השתלשלות העולמות אינן אלא מבחי' זיו והארה ונק' אחרי ה' ע"ד וראית את אחורי ועמ"ש עוד בד"ה שובה ישראל עד מענין פי' אחוריים ופנים מזה יומשך בחי' תלכו והוא בחי' אהבה ותשוקה נפלאה אליו ית' לבדו מקורא ושרשא דכולא אך היינו דוקא ע"י שיתבונן ויעמיק בזה בשכלו ותבונתו מקרב איש ולב עמוק כי אם אין בינה אין דעת וגם אם אין דעת אין בינה. וביאור ענין כי מנסה כו' לדעת כו' הנה בחינת הנסיונות הם הסתר פנים ובהסתר עצמו יש אלהות ואנכי הסתר אסתיר כו' וכתיב ה' אמר לו קלל וע"כ כח ה' שיש בנסיון הוא המביא לידי דעת וגלוי אלהות כשעובר עליו כל הנסיון ועומד בנסיונו שבכל הנסיונות יש כח ה' המחיה את הדבר ההוא שמביא הנסיון עליו וזהו כי ה' אמר לו קלל והיכן אמר לשמעי אלא שמחשבה זו שנפלה לשמעי בלבו ומוחו ירדה מאת ה' ורוח פיו המחיה כל צבאם החיה רוחו של שמעי בשעה שדיבר דברים אלו לדוד כי אלו נסתלק רוח פיו ית' מרוחו של שמעי לא יוכל לדבר מאומה וזהו כי ה' אמר לו ממש בעת ההיא לקלל את דוד כו' (ועיין בע"ח שמ"ח פ"ב) והטעם שהנסיונות מביאין לידי גילוי אלהות כי הנה הנסיונות וההסתר פנים הוא מעולם התהו מלפני מלך מלך שירדו ונתלבשו בקליפות והקליפה היא המסתרת (ועיין בזהר וירא דקי"ט ע"ב) וכששוברין הקליפה ע"י שעומד בנסיון נמצא הפרי בתוכו הוא כח ה' המוסתר ומלובש שם ה' אמר לו קלל שבא לידי גילוי לפי שכח ה' המלובש בו הוא מלמעלה מעלה