כד א

כי יש ב' מיני ביטול. הא' ביטול יחו"ע אתה הוא הוי' לבדך כו' דכולא קמיה כלא כו' והב' ביטול יחו"ת אתה עשית את השמים שמי השמים וצבא השמים לך משתחוים ביטול כו' והוא ענין מודים אנחנו לך ומאן דלא כרע במודים כו' שהוא בחי' ביטול היש כו' (ועמ"ש לקמן בביאור לפסוק שובה ישראל בד"ה איתא במ"ח) והנה ב' בחי' אלו יש ע"ז ב' מיני השגחות שמשגיחים כך מלמעלה (עמ"ש בפי' לבבתני באחת מעיניך). וזהו ענין משמים הביט ה' שהוא משגיח באופן כמו שהוא מלמעלה למטה דכולא קמיה כלא כו' ולפעמים משגיח במדת החסד ולפעמים במדת הגבורה כו' כי מדה הוא ל' לבוש מלשון מדו בד כו' וכשם שהוא במדות כך הוא בהשתלשלות העולמות חו"ג דז"א נק' משמים הביט ויש חו"ג דמל' ולפעמים משגיח כמו שהוא בבי"ע שבחי' בי"ע הוא בחי' חיצוניות ממש ואין ערוך לאצי' שבאצי' איהו וחיוהי חד כו' ושם הביטול יותר עליון מה שאין כן ביטול דבי"ע (ובמדרש רבה ע"פ וירא איתא אין שייך לומר הבט אלא מלמעלה למטה והיינו כי משמים הביט שהוא ההשגחה ע"ד שהוא מלמעלה למטה כנ"ל ועמ"ש בפ' וירא ע"פ ארדה נא ואראה מענין ב' השגחות הנ"ל). וע"ז נאמר עיני ה' אל צדיקים עיני להיות התחברות ויחוד בין ב' בחי' השגחות כי אל דעות ב' ב' דעות כלולים עין בעין יראו כו' (עמ"ש מזה בפ' יתרו ע"פ משה ידבר ובד"ה לבבתני) והיינו אל צדיקים ב' צדיקים יוסף ובנימין יוסף שושבינא דמלכא מלמעלה למטה ובנימין שושבינא דמטרוניתא ממטה למעלה. וכענין עליות שבת ואתתקנת למשרי עלה מלכא קדישא עילאה למשרי עלה רזא דאחד יחו"ע אך קב"ה אחד לא שריא עד דאיהי אתעבידת ברזא דאחד יחו"ת למהוי אחד באחד דהיינו כשיש יחו"ת אזי שורה ומתגלה יחו"ע שיהא למטה כמו למעלה ובשבת הוא בפנימית העולמות לבד ולע"ל יום שכולו שבת בזמן התחיה יהיו גם הגופים מרכבה אין בו לא אכילה כו' והמחבר הוא עמוד אחד וצדיק שמו כי כל בשמים וארץ (דאחיד בשמיא ובארעא שמחבר בחי' יחו"ע משמים הביט עם בחי' יחו"ת. וזהו בן פורת יוסף אותיות תופר וכמ"ש סד"ה ויקח קרח וע"כ עיני ה' אל צדיקים התחברות ויחוד ב' ההשגחות) אבל אל יראיו מפתחות החיצוניות עין ה' אל יראיו עין א' או יחו"ע או יחו"ת אבל לא בהתכללות כו' (וצ"ל דההתכללות עדיף גם מבחי' השגחה עין יחו"ע וכמארז"ל גבי מצות ראיה מה לראות בשתי עיניו של מקום כו' בשתי עיניו דוקא דהיי נו יחוד ב' ההשגחות שיהיה ביחו"ת כמו ביחו"ע כו' שזהו תכלית הבריאה. ועוד כי זה שגם ביחו"ת יהיה הגילוי כמו ביחו"ע הוא ע"י המשכה מלמעלה מב' הבחי'. ועוי"ל דהמעלה בזה כי כשהוא בחי' עין ה' אל יראיו אפילו מיחו"ע הרי אח"כ יוכל להיות ההשגחה ע"י עין דיחו"ת משא"כ בבחי' עיני ה' אל צדיקים התכללות ב' הבחי' לא שייך שינוי אח"כ. ועד"ז נת' במ"א פי' המתפלל צריך שיתן עיניו למטה היינו בבחי' יחו"ת ולבו למעלה לבחי' יחו"ע והוא כדי שיהיה התכללות ב' הבחי' בכדי שלא יסתיר היש אח"כ כו'). וזהו למטה בנפש וכן למעלה הוא ענין יחודא עילאה ויחודא תתאה שהוא בחי' התחברות ויחוד זו"נ. ואמנם יובן ענין זה עוד למעלה יותר דפי' עיני ה' שהוא התחברות ויחוד ב' השגחות. הוא ענין אסתכלותא דע"ק בז"א כי הז"א ק"נ נהורין ונמשך לו יאר ה' פניו ונעשה ש"ע נהורין כי ז"א שהוא באצי' נק' עדיין מפתחות החיצוניות. ועיין בזח"א תולדות (קמ"א ב') ע"פ חכמות בחוץ מתמן ולהלן איהו חוץ ובפ' אחרי (דע"י א') ע"פ או מולדת חוץ. וע"ק הוא פנימית א"ס ב"ה בעצמו שהוא למעלה מאצי' וכנודע ממ"ש והיה הוי' לי לאלקים גבי יעקב אחר שאמר ושבתי בשלום אל בית אבי אמר והיה הוי' לי לבחי' אלקים כי נגד בחי' ע"ק יהיה הוי' וז"א כאלקים הוא בחי' צמצום (וכמו שבחי' יחו"ת נק' אלקים לגבי יחו"ע כנ"ל)