כד ג

וז"ש כ"א בזאת יתהלל כו' עושה חסד ומשפט כו' ועמ"ש בד"ה וידבר הנ"ל בענין קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך:

(ד) ותכלית המכוון לעשות הישר בעיני ה'. כי עין ה' אל יראיו שהיראה הואיל והיא עדיין מפתחות החיצוניות ע"כ נאמר עין ה' מביט להם בעינו אחת. אבל אל צדיקים מביט אליהם בשתי עיניו דהיינו שיהיה שוה מלמטה למעלה כמו מלמעלה למטה מחמת שהצדיק הוא המקשר העולמות. ועיין זח"ב בשלח (דף ס' ע"ב) ע"פ והישר בעיניו תעשה דא צדיק וזהו ענין ישר יחזו פנימו:

ה ובספר פנים יפות פי' לעשות הישר שיהיה כמו מדרגת אדה"ר קודם חטא עה"ד שעליו נאמר אשר עשה האלקים את האדם ישר (בקהלת ס"י ז') וכמ"ש ברבות שם וע' מזה בזח"א ויחי (דרכ"א) אמור (דק"ז סע"א). וברבות בראשית פכ"א. והוא ג"כ עולה בקנה א' עם משנ"ת. והנה ברבות לך לך ר"פ מ"ם פי' הנה עין ה' אל יראיו זה אברהם שנאמר עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה. וא"כ לפ"ז א"א לומר שזהו למטה ממדרגת עיני ה' אל צדיקים. שהרי אין לך עושין רש"מ יותר מאברהם ובפרט ע"י העקדה שהיה נסיון העשירי. אך הענין דבלא"ה יש להבין מ"ש בגמרא שהיראה נק' מפתחות החיצוניות לגבי התורה שהרי שם גופא אמר שהתורה לגבי יראה נקרא תרעא לדרתא. ועמש"ל אות ג' ליישב בדוחק. אך הענין י"ל עפמ"ש במ"א בד"ה וידבר אלקים כו' אנכי הוי' כו' פי' המאמר אם אין יראה אין חכמה אם אין חכמה אין יראה דהיינו שיש ב' בחינות יראה. הא' היא יראה תתאה שע"ז אמרו שצ"ל יראת חטאו קודמת לחכמתו. כי היא מפתחות החיצוניות וע"ז אמר אם אין יראה אין חכמה. והב' היא יראה עילאה שא"א להשיגה כ"א ע"י החכמה שהיא התורה. והתורה נקרא אצלה תרעא לדרתא כמ"ש בסש"ב ס"פ כ"ג כי יראה עילאה זו שרשה ממו"ס שלמעלה מהחכמה דאצילות דאורייתא מחכמה נפקת. ולכן על יראה זו נאמר עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ועיין מענין כי ירא אלקים אתה בגמ' ספ"ה דסוטה (דל"א ע"א) ובשל"ה פרק בעשרה מאמרות גבי ועתה אבאר היראה שהיא לפני ולפנים בד"ה נחזור לענין. ובפ' וירא בד"ה הדרך השלישי. וע' מזה ברבות ר"פ מטות ובפ' בהעלותך ובפ' וירא פמ"ט ובפ' חיי פנ"ט. והיא בחי' פנימיות יותר מהחכמה. (ועמ"ש בד"ה שובה ישראל בענין וראית את אחורי כו') וא"כ א"ש דלא סתרי אהדדי המדרשים דמ"ש בשה"ש רבה שבחי' אל יראיו היינו כשאין עושין רצון של הקב"ה זהו כשהם רק בבחי' יראה תתאה שאזי הם למטה מבחי' צדיקים ואזי הפי' שמביט אליהם בעינו אחת היינו בחי' מל' כמ"ש בזח"ג פנחס (דרנ"ה סע"ב) ולכן בחי' עיני ה' אל צדיקים שמביט אליהם בשתי עיניו שהם זו"נ גבוה מבחי' זו כי זהו התחברות ב' ההשגחות דיחו"ע ויחו"ת יחד וע' מענין עיני ה' אל צדיקים בזח"א ויצא (קס"ד א'). בשלח (ד"ס סע"ב) פקודי (דרכ"ה סע"א) ובפי' הרמ"ז שם ויקהל (דר"ב ע"ב) ס"פ שלח (דקע"ה סע"ב). ומ"ש בזח"ג נשא (דק"ל ע"א) דאדרבא בחי' ומדרגת הנה עין ה' אל יראיו הוא הגבה מאד נעלה. זהו ליראיו שבבחי' יראה עילאה כענין הנז' ברבות לך לך ר"פ מ' כנ"ל ואזי נמשך אליהם מבחי' סוכ"ע בחי' כי לא אדם הוא שהוא למעלה מבחי' כמראה אדם שבבחי' דמות כמראה אדם שייך ב' עינים דהיינו ב' מיני השגחות ימין ושמאל אלא שמתחברים יחד להיות שוה כו' אבל בבחי' סוכ"ע שאין בו התחלקות המדרגות כלל ולית שמאלא כו' עז"נ הנה עין ה' אל יראיו לשון יחיד. ועמ"ש בד"ה וידעת היום בפי' ממעל לעצים שהן עה"ח ועה"ד כו':