כז ג

גוונין בלבן יש בלבנונית הזכה ביותר ויש בלבנונית שאינה זכה כ"כ וכעד"ז יש בכל המראות שהמראות מתחלקות לרבבות בחי' שונות ודרך כלל הן י"ב אבנים למספר שבטי בני ישראל (שבט הוא לשון המשכה מלשון כוכבא דשביט שהוא כוכב הנמשך) כי האבות הן חג"ת והשבטים הם המשכות שנמשכו מהאבות והם י"ב שבטים כנגד י"ב גבולי אלכסון והענין כי כל גשם הוא בעל ששה קצוות מעלה ומטה וארבע רוחות ואלכסון הוא קו הממזג מקצה זה לקצה זה להיות חיבור והתכללות ביניהם ואלכסון הוא עד"מ חיבור קצה הראש של א' בקצה הסוף של ב' או עליונו של זה בתחתיתו של זה כמו מזרחית רומית במערבית תחתית כו' ועד"ז רומז הוי"ו שבאמצע הא' שנמשך באלכסון משמאל לימין וקצה של צד השמאל הוא גבוה וקצה של צד הימין הוא נמוך שמצד שמאל הוא הגבה למעלה בבחי' גבורה ובצד ימין נמשך למטה בבחי' נצח והקו הזה מורה להיות חיבור והתכללות גבורה בנצח ולכן נמשך קו מן הגבורה אל הנצח. (ועמ"ש עוד בענין צורת אות א' סד"ה מראיהם ומעשיהם) וכעד"ז יש חיבור והתכללות בשאר המדות להיות המדות כלולות זו בזו ומזוגות זו בזו שלא יהיה חסד בפ"ע וגבורה בפ"ע שאם היה כך היה החסד בלי תערובות שום גבורה והגבורה היתה בלי תערובות שום חסד אלא צ"ל התכללות חסד שבגבורה וגבורה שבחסד. ופי' חשב"ג שמחמת הגבורה נותן לו ומשפיע חסד דייקא והחסד הזה הוא הוא הגבורה כמו ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו וגבורה שבחסד הוא שמחמת החסד נותן ומשפיע במדת הגבורה דוקא כמו האב שמחמת אהבתו אל הבן מייסרו בשבט. משא"כ אחר שאינו חושש לו כלל אינו מייסרו ועיין ברבות ר"פ שמות ע"פ חושך שבטו שונא בנו ועד"ז יש התכללות ומזיגות המדות בכמה אופנים שונים להיותם ממוצעים וממוזגים בכמה אופנים ודרך כלל הן י"ב גבולי אלכסון הנ"ל. וכך הן הי"ב אבנים אשר היו למספר שבטי בני ישראל מזיגות המר אות לובן באודם כלו' בחי' רחמים ממוזגת בין חו"ג כו'. והנה אבן א' ב"ן שהוא בחי' בהמה בגי' ב"ן אלא שנמשך בו בחי' א' שהוא שם מ"ה במילוי אלפין והיינו בירור נה"ב ע"י נה"א שמבחנית שם מ"ה המתלבשת בה ואז ע"י בירור זה נעשה האבן טוב ומאיר ע"ד עליית ב"ן בס"ג שלמעלה ממ"ה כו'. וזהו הענין שהאבנים טובות מקבלות ההארה מהכוכבים שהוא מבחינת שרש נה"א כמ"ש דרך כוכב מיעקב כו' וכתיב וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך כו' (ועמ"ש במ"א בענין סוכה שצ"ל צלתה מרובה מחמתה. ומ"מ צ"ל כוכבים נראים מתוכה. כי כוכבים הם ברקיעא תמינאה שלמעלה מבחי' שמש שהיא ברקיע הד' וכך למעלה בחי' צל הוא בחי' מקיף שלמעלה מבחי' שqמש הוי' כו' והכוכבים הן ניצוצים הנמשכים מאור מקיף להאיר בפנימי כו'. ועיין במדרש רבה פ' דברים אמר לפניו רבש"ע למה לא משלת בניך בחמה ולבנה כו' עד אבל הכוכבים אין להם בושה לעולם כו'. ולכן האבנים טובות שגידולם מהכוכבים שהוא ענין בירור נה"ב נאמר בהם ונשא אהרן את שמות בנ"י כו' על לבו כו' לפני הוי' כו'). והנה הי"ב אבנים היו על לב אהרן כהנא רבא בחי' קדוש ולא טהור כנודע שבחי' קדוש הוא בכהנים ובחי' טהור בלוים ונשא אהרן את שמותם על לבו (ועל שתי כתפיו) לפני הוי' שהגיה בחי' י"ב גבולי אלכסון שבי"ב אבנים עד בחינת לפני הוי' שהוא בבחינת קדוש ומובדל שהוא למעלה מבחינת הוי' כנודע. (ועיין בזח"ב פקודי דרכ"ט סע"ב ודף ר"ל ע"א ובזח"ג נשא קל"ד תחלת ע"ב). אך הנה כל זה הוא בבחינת התחקלות המראות ותוארים שבאבנים טובות הנ"ל שנחלקו דרך כלל לי"ב בחינות ומדרגות בחינת י"ב גבולי אלכסון דהיינו בבחינת המשכות להתמזגות והתכללות המדות בבחי' הגוונין שלהם זה נוטה לחסד וזה נוטה כו' אבל בסדר הארתן בכללות נחלקות לב' בחי' יש