כח ב

ממש. וזהו במאנין דילי הם כלים דאצילות ונשמה חיה יחידה דבריאה שהם בחי' אלקות וע"כ נקראים מאנין דילי אבל מאנין דחלך הם רוח ונפש דבריאה שהם נבראים ואינן אלהות שהם נק' מאנין דילך שהם כלים לבחי' דוד היא המל' שהיא ראש הבריאה והבטיחו הקב"ה שיהיה א"ס שורה גם במאנין דילך אפי' בכלים של רוח ונפש דבריאה וכמו שהיה באמת אריה דאכיל קרבנין פני שור דאכיל בעירין ופני נשר עופין תורין ובני יונה והם הם בחי' חיות המרכבה ממש ולא מבחי' חיה יחידה נשמה בלבד כו'. או כמו ע"ד וירד הוי' על הר סיני הרי היה גילוי אור א"ס למטה שלא ע"י הזדככות הכלים עצומה כל כך ע"ד הנ"ל דעליות העולמותשהבריאה נכלל בבחי' אצילות ממש אלא שיוכל להיות גילוי אצילות בבריאה כמו שהבריאה היא בחי' בריאה. כי הוא ית' כל יכול. ועד"ז ג"כ יוכל להיות גילוי אור א"ס הסוכ"ע בממכ"ע בבחי' מלמעלה למטה. וזהו ענין המשל שהעליון יורד למטה כו'. ואמר הקב"ה להוי כדין וכדין שיהיה לעתיד ב' הבחינות שיהיה עליות העולמות מלמטה למעלה שהתחתון יעלה למעלה וגם יהיה גילוי ע"ד מלמעלה למטה שהעליון יורד למטה ושניהם כאחד טובים (כי יש מעלה בכל אחד משני בחינות כי הנה ע"י עליות העולמות שהתחתון מזדכך כ"כ הזדככות עצומה להיות כפי' בחי' העליון הרי עי"ז נמצא מתאחד יותר עם גילוי האור ע"ד איהו וחיוהי חד ממש וכיחוד כלים דאצילות עם האורות. משא"כ בירידת העליון למטה כיון שהכלי לא נזדכך הזדככות עצומה כהנ"ל א"כ אף שעכ"ז נמשך בו גילוי אור העליון ממש כי הוא ית' כל יכול. מ"מ אין הגילוי אור מתייחד כ"כ עם הכלי ע"ד איהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' ויש מעלה ג"כ בירידת האור למטה ע"ד שנתבאר במ"א ע"פ והתהלכתי בתוככם כי גם בענין ההשגה יש חילוק כי כשיתגלה גילוי גדול כזה שיוכל להתגלות אור הסוכ"ע לגוף ממש מבלי הזדככות עצומה כ"כ שע"ד עליות העולמות צריך מקור שרש הגילוי להיות ממקום גבוה יותר בכדי שיוכל לבא לירד ולהשתלשל הגילוי למטה בגוף ממש וא"כ גילוי סובב בממלא אז ההשגה שמשיגין למטה הוא נמשך שרשו ממקום גבוה יותר מן מה שמשיגין בעליות ממלא לסובב היינו כשיזדכך הגוף לעלות למרום ע"ד הזיכוך דעליית העולמות ממש כי אז א"צ להיות הגילוי ממקום גבוה כ"כ כמו שרש הגילוי שמלמעלה למטה וכידוע שמה שמקור שרשו ממקום גבוה יותר יוכל לבא ולהתגלות למטה יותר. ועד"ז י"ל מ"ש בע"ח שער לידת המוחין פ"ב בפי' ושמתי כדכד שכתר דנוק' נמשך משני שלישים של ת"ת דז"א שהם ב"פ כד ב' שלישין דשם ע"ב כו' ועיין בלק"ת פ' בראשית בדרוש ארבעה שנכנסו לפרדס ובפ' חיי שרה ע"פ ותמלא כדה והרמ"ז בפ' וירא על דף צ"ז ע"ב כ' וז"ל וניתקן כתר דידה שמאיר גם משליש העליון דת"ת בסוד ושמתי כדכד כו' וכ"כ בהג"ה באוצ"ח (דנ"ח ע"א) דפי' ושמתי כד כד הם ב' שלישים העליונים דת"ת לבד שליש התחתון כו' ועמ"ש בפ' ויגש בענין שלש מטמוניות הטמין יוסף כו' ואחת גנוזה לצדיקים לע"ל דהיינו שליש העליון כו' וע' בהרמ"ז ר"פ פקודי ע"פ מה רב טובך כו' עכ"פ הפי' הוא שהכתר דנוק' יומשך לעתיד משני בחינות עליונות. והענין ע"ד מ"ש בע"ח שמ"א פ"ג שהכתר הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים ולכן יש בו מב' הבחי' א' בחי' תחתונה שבמאציל ב' שרש הנאצלים. והנה כמ"כ עד"ז בכתר דנוק' שנמשך מת"ת דז"א יש בו ג"כ כעין שני הבחי' הנ"ל. וזהו ענין שנחלק ת"ת דז"א לג' שלישין היינו שליש התחתון הוא בחי' נה"י שבו שבחי' זו יומשך לעתיד בבחי' פנימית והתגלות במל' והב' שלישין העליונים היינו חב"ד חג"ת מהם נעשים ב' בחי' הכתר דנוק' וע"ז נאמר ושמתי כד כד. וענין ג' בחינות אלו יש להבין ע"ש שנתבאר במ"א בענין שלש פעמים קדוש בביאור