לא ב

ההשתלשלות אבל אח"כ מצד מעשה התחתונים יש שינוים בקו המדה לפעמי' מאיר בתוספת גילוי אור בכל ההשתלשלות דאבי"ע ע"י התגברות למטה תשובה ומע"ט ותורה ותפלה וצדקה וכמ"ש סד"ה ראה ריח בני ולפעמים מאיר בגרעון יותר כשלא אכשור דרי וכמ"ש בפע"ח בכוונת שבת שע"י חטא אדה"ר ירדו העולמות הרבה כו' ואח"כ ע"י תשובתו ושבת נתקן כו' וכן בשעת חורבן ירושלים הסתלקות האור מזו"נ כמ"ש קוב"כ סליק לעילא לעילא כו'. ועי"ז לא נתמלאה צור אלא כו' וזהו פי' בוניך בנין ירושלים להמשיך תוספת אור בבחי' מל' מקור דבי"ע עד שיהיה גם למטה גילוי אור א"ס ממש וכמ"ש לע"ל ובאו במערות צורים מפני פחד ה' כו' ובנין זה הוא ע"י עול תורה ועמ"ש ע"פ אריתי מורי עם בשמי וזהו ג"כ ענין יראה שלם שנמשך ע"י התורה ועמ"ש ע"פ שימני כחותם בענין חותם שוקע ויראה שממשיך מבחי' גבוה יותר מהמהשכה שעל ידי חותם בולט שמלמטה בחי' אהבה וזהו א"ת בניך בחי' אהבה אלא בוניך בחי' יראה שלם ע"י עסק התורה:

ב והנה ע"י בחי' בוניך נמשך בחי' ורב שלום שמבחי' ורב נעשה שלום וזהו שהנגינה בתיבת ורב הוא טפחא שיהיה מפורש ומובן באומרו ורב שהוא בהבדל ענין בפ"ע כידוע בטעם נגינת הטפחא שהוא הבדלת וסיום ענין ואם לא היה נגינת הטפחא מבדלת היה הכונה דקאי ורב אל ענין השלום כפשוטו דהיינו שלום רב. אבל עכשיו הפי' ורב הוא ענין בפ"ע היינו בחי' עשו טורי דפרודא רשות הרבים אלא מבחי' ורב זה נעשה שלום שיתברר ויוכלל בבחי' היחוד וזהו רב להושיע. והנה ענין עתיד חזיר ליטהר דהנה כתיב יכרסמנה חזיר מיער והע' תלויה היא בחי' ז"ת דאימא ששם היה השבה"כ דהיינו בשם ס"ג שבבינה ז' מלכין דתהו משא"כ בחכמה לא היה שבה"כ כמ"ש ימותו ולא בחכמה כו' וזהו ג"כ ענין ע' רבתי דשמע ישראל כי בבינה הם אתוון רברבין והיינו כשנתקן משה"כ שזהו פי' שם ב"ן ורפ"ח שנכללו בז"ת דאימא ע' רבתי כו'. וגם הע' דיער תלויה לפי שהחיצונים מקבלים בריחוק ע"י בחי' מקיף דלבונה שלכך יש י"א סממני קטרת ובקדושה עשר ולא תשע וגם פי' יער היינו עולם המלאכים או עולם העשייה והנה לע"ל בקץ הימין בב"א שיקוים ואת רוח הטומאה אעביר כו' וזהו אז אהפוך אל כו' זהו הפי' שמבחי' ורב נעשה שלום שיוכלל ביעקב גם המקיף הנ"ל. ומזה יובן עוד דלהיות ורב שלום הוא דוקא ע"י בוניך כי בחכמה דוקא אתברירו לפי שמשם אין להם יניקה שיניקתם מבחי' יער ז"ת דאימא אבל לא בחכמה כו' לכן ע"י חכמה נעשה התיקון ומבחי' יער נעשה עיר כו' ועמ"ש ע"פ אסרי לגפן עירה כו'. ועפ"ז יובן מ"ש ברבות ע"פ רב לכם כו' פנו לכם צפונה ואין צפונה אלא דברי תורה והיינו כי מצפון זהב יאתה בחינת יראה יראו את ה' ראשית חכמה יראת ה' והוא בחי' תורה שנא' בה הנחמדים מזהב וכמ"ש ברבות בראשית פי"ו כי אם אין חכמה אין יראה ועיקר בחינת זהב הוא תשבעפ שהיא בחי' כמעלת הזהב על הכסף כמ"ש במ"א בענין בינה יתירה ניתנה באשה כו' וכענין ערבים עלי דברי סופרים בד"ה שחורה אני ונאוה וסופר הוא בחינת חכמה אשר בחכמה אתברירו ולכן מזה נמשך שיהיה בחי' רב לכם וע"ד שנזכר למעלה שהתורה נקרא עוז ותושיה כו' (ועיין בזח"ב תרומה קמ"ח א' ע"פ תפוחי זהב במשכיות כסף וברבות ר"פ ויגש ובפרש"י במשלי סי' כ"ה י"א ובשל"ה בתחלתו ד' ג' ע"א) פי' הוא ענין אורייתא סתים וגליא והכל אחד כי תשבע"פ נק' ארץ זבת חלב ודבש וכמש"ל בד"ה היום הזה בפ' כי תבא. וז"ש בדוד אדמוני עם יפה עינים כי בנין המל' מהגבורה אדמוני אך מ"מ עם יפה עינים כי גבורה זה אמיתית החסד וע"ד ענין קו המדה גבורה