לא ג

דע"י המתלבשת במו"ס טלא דבדולחא כעין הבדולח גוון לבן אלא דגווני סומקי אתחזי ביה כו'. (ועיין זח"ג תזריע נ"א א' נ"ו א' פ"ד א' דרס"ב ע"ב) אך כדי להיות בוניך צ"ל תחלה בניך שהוא בינה רצוא ושוב שבתפלה כו' ברכו בתורה ברוך יסוד אבא שיומשך בתוה ו' ששה מדות ז"א כו':

ג ואח"כ בצדקה תכונני כי כ"ז הוא בנין המל' בבחינת א"פ אבל להיות שמירה ישמור עיר הוא המשכת מקיפים שנמשכים ע"י הצדקה רחמים כו' והמקיף דוחה יניקת החיצונים (ועיין ע"פ אם ה' לא יבנה כו' ישמר עיר ביומא די"ט סע"ב וברבות בתחלת פתיחתא דאיכה זח"ב פ' בא ל"ט א' תרומה קס"ד א' פקודי רכ"ו א' ח"א ויצא קנ"א ב') וזהו אני מדבר בצדקה רב להושיע (בישעיה ס"ג) פי' אני מדבר זהו ענין התורה שהיא ודברי אשר שמתי בפיך וכדי שיבא לבחי' זו זהו ע"י וכל בניך למודי הוי'. ואח"כ בצדקה תכונני ואזי רב להושיע והיינו ע"י בחי' ורב שלום כנ"ל וזהו זורע צדקות ומצמיח ישועות ועיין בד"ה המגביהי לשבת ועיין זח"ג אמור פ"ט א'. וז"ש לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא כו' כי דוד וירושלים בחינה א' כמ"ש לא בחרתי בעיר כו' ואבחר בדוד (במלכים א' סי' ח') וכתיב ואבחר בירושלים כו' ואבחר בדוד (בד"ה ב' סי' ו') והנה ה' אורי היינו מה שנמשך בבחי' אור וגילוי ממש הוא בחי' א"פ וישעי הוא המשכת או"מ ועי"ז ורב להושיע. (וע' מזה בזח"ג במדבר קי"ט א' וברבות אמור פכ"א). והנה בר"ה הוא בנין עולם הדבור ועיין ברבות כי תשא פמ"ו וס"פ עקב ע"פ ועת כנוס אבנים והוא בחי' בוניך בחכמה יבנה בית ויבן את הצלע וגם כי פי' יראה שלם ושלום הנה יראה הוא בחי' ר"ה וע' זח"ג תרומה (קל"ה א') ע"פ וזאת התרומה כו' זהב ברזא דיומא דראש השנה כו' מצפון זהב יאתה כו'. והוא בחי' יראה כנ"ל. ושלם בחי' יוהכ"פ שאזי מתמלאים כל הפגמים ע"י ההמשכה עליונה ממקורא דכולא אנת הוא שלימותא דכולהו וגם שלום לרחוק שנעשה קרוב דהיינו בחי' תשובה וכן מלמעלה למטה ארז"ל ע"פ קראוהו בהיותו קרוב אלו עשי"ת וגם מזה נמשך בחי' סוכות שנק' סוכת שלומך ולכן מקריבים בסוכות ע' פרים שהוא ע"ד בחי' ורב שלום וע' בהרמ"ז ס"פ פינחס גבי להשתחוות לה' בחג הסוכות וגם מרבים אז בצדקה עמ"ש בד"ה ושמתי כדכד וסד"ה ציון כו' בצדקה והיינו כדי להיות בצדקה תכונני. והנה כללות ג' בחינות אלו בניך בוניך בצדקה תכונני הם ג' בחי' כח"ב כסדרן מלמטה למעלה בניך בינה בן י"ה והוא עסק התפלה בוניך חכמה עסק התורה והם בחי' או"פ ואח"כ בצדקה תכונני בחי' כתר כי תרי"ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור שמבחי' כתר והוא או"מ מלשון כותרת ונודע דכללות המצות נקרא צדקה ועמ"ש בד"ה כה תברכו בענין ג' הברכות יברכך יאר ישא והם ג"כ כענין ג' בחינות אלו. ועיין בהרמ"ז פ' שלח (דקנ"ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו תלת עלמין אית ליה לקוב"ה דאיהו גניז בגווייהו שהם ג"כ שלשה בחינות הנ"ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו"ש. ועפ"ז אפשר להבין המשל הנזכר ברבות בשה"ש ס"פ נגילה ונשמחה בך למטרונה כו' אמרו לה באו בניך אמרה מאי איכפת לי תשמחנה כלותי כו' ע"ש. והענין דהנה כתיב כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות פי' שהנשמות נקראו בנות ירושלים או בנות ציון. וכמ"ש בד"ה שחורה אני ונאוה בנות ירושלים וסד"ה צאינה וראינה בנות ציון אך רעיתי הוא כנס"י מקור הנשמות ועמ"ש ע"פ אחת היא כו' וביאור הדבר הוא כי ידוע שיש ג' אהבות בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. וכמ"ש ביאור ענינם בד"ה שמאלו תחת לראשי. כי תשא את ראש בני ישראל. ובד"ה השמים כסאי. והנה בחי' בכל לבבך