לג ד

מ"ן דבחי' תשובה שהוא בחילא יתיר למעלה מכדי שתוכל הנפש שאת ע"ז צריך להיות המשכה מלמעלה דייקא, ויובן זה ממ"ש במ"א ע"פ כריח שדה אשר ברכו ה' והיינו להיות ריח בוגדיו שהוא בחי' תשובה ע"ז צ"ל אשר ברכו ה' שהוא סיוע מלמעלה כו' ע"ש וזהו ענין השיבנו אליך כו', ועל המשכה זו שמלמעלה נאמר הרועה בשושנים]. והנה ארז"ל א"ת שושנים אלא ששונים פי' ששונים הוא בחי' תורה מענין קורא ושונה כו' והענין כי התשובה צ"ל למלא כל החסרונות הן החסרון שנעשה בהעדר המצות שמונע ומחסיר גילוי אור דסוכ"ע הנמשך ע"י המצות והן החסרון שנעשה ע"י התורה שהיא מקור בחי' ממכ"ע וז"ש והחזירנו בתשובה שלימה לפניך שלימה דייקא כו' וז"ש הרועה בשושנים שבכלל זה יש ב' המדרגות שושנה כפשוטו הוא התעוררות י"ג מכילין דרחמי שהם מבחי' סוכ"ע וששונים מבחי' ממכ"ע כו'. וזהו ענין שמח"ת שאחר ר"ה ויו"כ שהוא בחי' המשכה שמחה של מצוה על כללות השנה כי מאחר שבכל השנה עושים חסרון ופגם בהארת סוכ"ע ע"י שאין מקיימים המצות כהלכתן וכאשר נמשך בר"ה ויוה"כ מלוי החסרון אז נעשה בחינת שמחה של מצוה כו'. [ועוד יובן ענין שושנים ששונים ע"ד משנ"ת בד"ה ואכלת ושבעת וברכת בענין הזכרת ברית ותורה בברכת הארץ וצריך שיקדים ברית לתורה שזו ניתנה בג' בריתות וזו ניתנה בי"ג בריתות ומבואר שם דענין י"ג בריתות הם י"ג מדה"ר. והמשכתם הוא ע"י התורה כו' וז"ש ג"כ ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך. שיש בזה ר"ת אלול. והיינו לבוא לבחי' פנימית הלב וכמ"ש באגה"ק בד"ה אין ישראל נגאלין אלא בצדקה. והמשכה זו היא מבחי' י"ג בריתות שהן י"ג מדה"ר. אך המשכה זו הוא ע"י התורה וזהו ענין שושנים וששונים בהלכות וגם כי י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן הם מבחינת י"ג מדה"ר ולכן נז' בגמרא ורחמנא אמר והיינו שבהם ועל ידם ההמשכה מתשב"כ שהיא חכמה עילאה לתשבע"פ שהיא ח"ת וזהו והדרת פני זקן זה שקנה חכמה כי הן י"ג ת"ד:

ביאור ע"פ אני לדודי ביאור ענין מארז"ל תלמוד גדול או מעשה גדול ונמנו וגמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה הנה מעשה המצות הן בירורי נוגה שמעורב טוב ורע כגון אכילה יש אכילת זולל וסובא ויש שהוא של מצוה כגון אכילת קדשים וכמו סעודת שבת והמצות הן בירורים לברר מה שהוא דבר גשמי להיות בבחינת ביטול כי השבירה היתה בשם ס"ג כולו סג יחדו כו' ונעשה ב"ן שנפל בשבירה להיות יש ודבר עד שנעשה עולם הגשמי והבירור הוא בשם מ"ה בחי' ביטול. והנה בי"ע הוא קודם התקון משא"כ אצי' הוא לאחר התיקון שכבר נתקן בבחי' ביטול איהו וחיוהי חד כנודע מענין התפלה שעד ב"ש הוא עולם העשי' שהתפלה היא ג"כ בירור דעקימת שפתיו הוי מעשה כו' ובי"ע הם צריכים לתיקון ולכן הנשמה א"צ תיקון לעצמה כי הנשמה היא מעולם האצילות שהוא אחר התיקון ואפילו נשמה דבי"ע היינו אצילות דבי"ע כי למ"ד כלים דאצילות מתלבשים בבי"ע ולכן אמרו מעשה גדול כי אחר הבירור יהי' שם ב"ן גדול משם מ"ה אשת חיל עט"ב. אך בבחי' אחרת תלמוד גדול שהוא בחי' מ"ה המברר כי התלמוד הוא לבאר המצוה איך תהיה הסוכה והאתרוג כו' בחכמה אתברירו וגם ע"ד הקבלה הנה מעשה גדול שהוא מבחי' כתר מלשון כותרת שהוא בבחי' רצון שלמעלה מן החכמה שהיא התורה והוא בבחינת מקיף והחכמה היא פנימית על כל זה בבחי' אחת החכמה יותר מעולה שמהכתר אינו יורד כ"א