ספר שמות - הוספה

ח ג

ענין ביו"ד נברא העוה"ב שנהנין מזיו ע"י שבא לגילוי דהשגה עיין בד"ה צו את בנ"י ואמרת אליהם את קרבני לחמי ובד"ה מצה זו. לכך נמשך ע"י צמצום וזהו היו"ד ועמ"ש בד"ה ולא אבה בפ' כי תצא מענין היו"ד. ומ"מ במ"א נתבא' שזה היו"ד אינו העלם גמור אלא ע"ד ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה וע"ד מי איכ' מידי בכתובי' דלא רמיז' באוריית' (פ"ק דתענית ד"ט ע"א). והעוה"ז נברא בה"א אתא קלילא ועמ"ש מזה בד"ה האזינו השמי' ומ"ש בד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא מענין תמונת ה"א ובד"ה מי מנה ועיין בפרדס ערך עולם ועיין מזה באג"ה ע"פ ויעש דוד שם:

ב וצריך להמשיך בחי' י"ה שבהן נבראו העולמות וזהו כל הנשמה תהלל י"ה והיינו ע"י המצות שהן בחי' שעשועים העליונים וע"כ נקראו דרכי נועם והן המשכות מבחי' כי עמך מקור חיים מקור התענוגים שאין התענוג מדבר שחוץ ממנו. רק ממנו נמשך אח"כ ע"י צמצומים להיות נמשך התענוג בחכמה ושאר בחינות עד שנשתלשל וירד להתלבש התענוג בראיה שמיעה כו' ואין ערוך כל תענוגי עוה"ז אלף שנה אפילו נגד תענוג ג"ע התחתון שעה אחת:

ג והנה מבואר לקמן בד"ה ואהיה אצלו אמון ענין שאמר דוד זמירות היו לי חוקיך ונענש ע"ז כי שבח זה זהו מצד שהמצות הם רצון העליון אבל באמת זהו עדיין חיצוניותן אבל פנימיותן הוא תענוג העליון וכל מצוה היא המשכת עונג פרטי. ועיין ברבות ר"פ כי תצא ע"פ אורח חיים פן תפלס וזהו שנקראו המצות דרכי נעם:

ד וזהו ששת ימים תעבוד דהיינו ע"ד לעבדה זו רמ"ח מ"ע ועכ"ז ההמשכ' היא בהעלם עדיין בבחי' מקיף ובשבת נמשך בבחי' גילוי וכמ"ש שער החצר הפנימית כו' וביום השבת יפתח ועיין זח"א ר"פ נח ועמ"ש לקמן בד"ה וביום השמיני ימול ולכן שקולה שבת כנגד כל