לט ד

ר"פ פ"ו ובשה"ש רבה ס"פ שימני כחותם ובפסוק מים רבים וס"פ השבעתי אתכם מענין אהבתי אתכם. זח"ג (ס"ב ב' קכ"ח א') ואתחנן (רס"ז ב') ובתד"א (ח"א פכ"ח ח"ב פי"ט) ועיין מ"ש בד"ה וירא ישראל בפ' בשלח בענין שיש ב' בחי' שמות הוי' וע' באד"ר (דקל"ח ע"ב) חז לז"א ולד לעתיקא ועד"ז יובן כאן] באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא ובאתעדל"ע אתערותא דלתתא ומשם ויהפוך את הקללה לברכה זדונות נעשו כזכיות. וביאור ענין זה כי הנה להיות תשובה בשם י"ה הגם שנמשך כך מלמעלה למטה מ"מ האדם שהוא מקושר למטה האיך יכול לבא לזה אך הוא ע"י בכל מאדך לצאת מן הכלי שלו הגם שלגבי בחינה שלמעלה ממנו גם אור אהבה זו הוא בבחינת כלי אך מ"מ למטה צ"ל בכל מאדך מאד שלך והנה בכל מאדך מתגלה בבע"ת דוקא ע"י הזדונות שהוא ע"י ההיפך וכענין בארץ לא זרועה שע"י לא הוא נזרע כו' והענין כי שמי עם י"ה שס"ה כו'. שהל"ת למעלה מן העשה לפי שע"י קיום הל"ת שהוא עקירת הרצון מן ההפך עי"ז הוא מגיע לבחי' בכל מאדך ובחי' מס"נ הן בפו"מ כמעשה ר"א בן דרודייא הן במס"נ בתפלה ויצעקו אל ה' בצר להם על רחוקו מה' שעל יסוד זה מיוסד ענין התפלה לבא לקיום ואהבת בק"ש והנה על ידי בכל מאדך זדונות נעשו כזכיות שממעמקים קראתיך כו' עומקא דחשוכא בחי' גלגלתא דחפיא על מוחא כי המוחין חב"ד הם בג' חללי דגולגלתא ועליהם חופף הגולגלתא שמעלים ומסתיר שלא יהיה גילוי כ"א דרך שערות כו' וע"י בכל מאדך דמשכין להי בחילא יתיר בא לבחי' ממעמקים ויש י' עומקים דהיינו כתר שבכל בחי' מי"ס והנה י"ס הנאצלים שכבר באו לידי גילוי דרך השערות שם היה אחיזה ויניקת הקליפות ועשתה את צפרניה דרך הצפרניים ומאחורי העור דנוק' בין גומא לגומא כו' דהיינו בבחי' הכלי ולא באורות עצמן אבל מ"מ האור הוא מלובש בכלים ששם אחיזה ויניקה ולכן א"א להיות מחיתי כעב פשעיך ובחי' רחיצה לרחוץ עוונות כו' שהרחיצה היא מלמעלה מעלה מעומקא דחשוכא מי"ס שבמאציל וממעמקים קראתיך הוא להמשיך בחי' גילוי הוי' מחדש מבחי' עומקא אשר עדיין לא בא האור הזה לידי גילוי ולא נתלבש בכלים והיינו על ידי בכל מאדך כד אתכפייא סט"א אסתלק יקרא דקב"ה פי' אסתלק שנתרומם למעלה בבחי' ע"י המעתיק הרים והמתנשא מימות עול ם דהיינו בבחינת העלם ומשם נמשך בחי' הוי' מחדש גילוי הוי' שלפני האצילות וזהו והחזירנו בתשובה שלימה לפניך. לפניך לפני הוי' שבאצילות ששם הוא בחי' תשובה שלימה כנ"ל. והנה בהמשכת י' עומקים בכל עשי"ת אזי ביוהכ"פ לפני הוי' תטהרו והוא בנעילה שסוף היום מכפר כדאיתא בגמ' שסמוך לשקיעת החמה ולכן איתא במשנה פב"ת דכריתות מי שבא על ידו ספק עבירה ביוהכ"פ אפילו עם חשכה פטור שכל היום מכפר שמתכפר לו בסוף היום שהוא העיקר שאז הוא זמן נעילה עילוי המל' בכתר עילוי שאין למעלה הימנו ונקר' לפני הוי' ואז תטהרו שמשם נמשך טהרה ורחיצה וכל העוונות מתכפרים [ועמ"ש במ"א ע"פ הזח"ג פ' אמור (דף ק' ע"ב) בענין אתכפייא ואתהפכא שבבחי' אתכפייא נמשך ממוחין דאימא אך בשבת שהוא מוחין דאבא נמשך להיות אתהפכא חשוכא לנהורא כו' ועמ"ש בפ' מטות בענין ושמא אביה את נדדרה כו'. אך כ"ז הוא אתהפכא חשוכא דקליפת נוגה שממנה הנפש הבהמית שבאדם הכלולה מטו"ר. אבל התשובה בכל מאדך הוא שהזדונות שלמטה מטה מנוגה יהיו נעשים כזכיות זהו ענין ויהפוך את הקללה ממש לברכה וזהו ע"ש מ"ש במ"א ע"פ ויאבק איש עמו שהעלו אבק עד כסה"כ. שגם בחי' אבק דאשתאר מן נורא שהוא המדרגה התחתונה שבקליפות נתכלל למעלה בכסה"כ וזהו בחי'