מא א

ובד"ה ועשית בגדי קדש ועוד זאת כמ"ש במ"א בביאור ע"פ קול דודי שהמצות נקראו לבושים וגם נקראו פירות כמארז"ל מאי פירי מצות (בגמרא פ"ט דסוטה). והיינו שעל שם היות על ידן המשכת רצון העליון שהוא אור מקיף סוכ"ע נקראים לבושים ועל שם בחי' האור וההמשכה הנמשך על ידן מסוכ"ע בממכ"ע בבחי' אור פנימי נק' פרי וזהו בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק ע' זח"א (דפ"ה ע"ב) ח"ב (דרכ"ג ע"ב) ועפ"ז י"ל שבחי' אור מקיף נמשך ודאי גם עתה ע"י המצות מבחי' סוכ"ע ורצון העליון ממש אך בענין ההמשכה זו שבבחי' פנימית יש הפרש גדול בין בזמן שבית המקדש קיים ובין עתה וכמ"ש בזח"ב תרומה (דקס"ו סע"ב) בענין ונהר יחרב כו' גנתא לא עאל ביה ההוא גננא כו' ועיין מזה בפרדס סוף שער שמיני פכ"ו ועיין במק"מ והרמ"ז ובפ' בראשית (תחלת דף ו') גבי לרחוק דא יעקב כו' (וע"ב) גבי על נהר כבר. וע' בפע"ח שער ספירת העומר פל"ג (ומכ"ז יובן ענין אם ישראל עושין תשוב דוקא) ועל התשובה הנה אמרו רז"ל במקום שבע"ת עומדין כו'. וע"ז נאמר כי הנה ההרים ימושו כו' כי מה כתיב לעיל מיניה וברחמים גדולים אקבצך. פי' רחמים גדולים כי מדתו של יעקב הוא מדת רחמנות הנמשך ממדת יצחק מדת הדין הקדשה ש"י שפוגע באדם מת הדין ח"ו נופל עליו שם רחמנות מחמת הרע שאירע לו. וכך מדת הרחמנות שבסדר השתלשלות העולמות שאין רחמנות נמשך אלא מצד הגבורות משא"כ במדה טובה וחסד לא שייך רחמנות כלל. אבל מדת הקב"ה אינו כן כי הוא למעלה מגדר עלמין וכולא קמיה כלא כו'. וא"כ על כולם שייך ונופל רחמנותו שכולם אין ערוך אליו ית' וכולם רחוקים מאור א"ס ב"ה ממש. וכמאמר ברוך מרחם על הבריות שעל כל הבריות ועולמות עליונים שייך ונופל רחמנותו ית' והנה ענין התשובה באה ממדת רחמנות דהיינו שישוב אל ה' וירחמהו כביכול על ניצוץ אלקות שבנפשו ועל ידי אתעדל"ת אתעדל"ע מעורר למעלה בחי' רחמים גדולים ולכן במקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים אין כו' דמשכין ליה בחילא יתיר. כי צדיקים גמורים הם ממשיכים חיות ואור א"ס ב"ה דרך סדר ההשת לשלות מדרגה אחר מדרגה מעילה לעילה כו'. משא"כ ע"י תשובה יפה שעה א' כו' ובשעה א' ויצעק אל ה' בצר לו הרי הוא בא ממטה מטה למעלה מעלה שלא בדרך הדרגה והיינו מפני שהוא בא למעלה מסדר ההשתלשלות בחי' ברחמים גדולים אקבצך שמעלה ומטה שוין:

והנה אחר הדברים והאמת האלה כולם צריכין לתשובה ואפילו מי שלא חטא מימיו מ"מ ישוב אליו וירחמהו על ניצוץ אלקות שבנפשו שירד פלאים מטה מטה מאור פיו ית' דלית מחשבה תפיסא ביה וכל השגתו בגדולת ה' כל חד לפום שיעורא דיליה הוא בחי' גשמיות לגבי אמיתית אור א"ס ב"ה בעצמו כי כולם בחכמה עשית והחכמה כעשיה גשמיות נחשבת כו'. ועל תשובה שבבחי' זו היא שתלויה ביאת המשיח. ולכן כתיב לע"ל כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה כו'. והנה כתיב קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. פירוש קול דודי שנמשך למטה היא כביכול שמדלג ממדרגה למדרגה ומעילה לעילה כו' לבחי' הרים ולבחי' גבעות שהן למטה מבחי' הרים והיינו דרך וסדר ההשתלשלות אבל כשיתגלה לע"ל בחי' רחמים גדולים אזי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה