מח ג

שבגמרא שאז תתגלה השמחה בגילוי כי בר"ה החרדה היא בחי' שמאל דוחה ולא דוחה לגמרי ח"ו אלא כמ"ש שמאלו תחת לראשי שבחי' שמאל דוחה גורם נשיאות ראש להתגלות בחג הסוכות בחי' וימינו תחבקני כאדם החובק את חבירו מאהבה ואינו מניחו להפרד ממנו. כך בחג הסוכות הסכך וג' דפנות הן בחי' חיבוק וקרבת ה' ממש שסובבו ומקיפו מכל צד ואינו מניחו להיות בבחי' פירוד ח"ו (ועמ"ש מענין סוכות סד"ה האזינו השמים) וזהו מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה שמן המצר שבר"ה נעשה מרחב בחג הסוכות (כי מן המצר היינו שופר דראש השנה שהשופר צדו א' צר כו' ועמ"ש מזה ע"פ וכל העם רואים את הקולות כו' והמרחב שבחג הסוכות הוא התגלות בחי' ורב חסד כו' בחי' כי חפץ חסד הוא וזהו וחסדי מאתך לא ימוש כו') ולכן נאמר ושאבתם מים בששון שהי' ניסוך המים ע"ג המזבח בשמחה גדולה שמחת בית השואבה. כי בכל השנה היו מנסכין יין ששם שורה בחי' שמחה מצד עצמיות אין שמחה אלא ביין משא"כ בחג הסוכותהיה גילוי השמחה במים שאין בהם שמחה מצד עצמותו רק מפני גילוי השמחה עליונה (ועמ"ש כה"ג ע"פ מזמור שיר חנוכת הבית שבחי' בית ומקיף עליון לא שייך בו שמחה מצד עצמו שהוא למעלה מהשגה כו' וממשיכים בו שמחה ממקום עליון יותר כו' וכך הוא בענין השמחה שבניסוך המים ולכן נקרא בית השואבה) אך התגלות השמחה זו שבחג הסוכות אינה בהתגלות פנימית הנפש כ"א בבחי' מקיף. כי מצד שהמשכות שמחה זו מי"ג מדה"ר הממשיכות מענג העליון המרומם ומתנשא מימות עולם א"א לבא לידי גילוי כ"א בבחי' מקיף וכמאמר המלך המרומם כו' ברחמיך הרבים כו' צור משגבנו מגן ישענו משגב בעדנו הם הן ג' בחי' מקיפין כי משגב ומגן הם בחי' מקיף כנודע (וכ"ז נמשך מבחינת ברחמיך הרבים כו' היינו ע"י יג"מ הרחמים דעשי"ת שמהמצר ענני במרחב כו') וזהו כי הלבישני בגדי ישע בגדים היינו בחי' מקיפין ונק' בגדי ישע כי ישע מלשון וישע ה' אל הבל ואל מנחתו שהוא מלשון פונה ממקום למקום שהמקיפין הן מושכין את האדם ופונים אותו ממקום למקום. כמו הסוכה שהיא בחי' חיבוק כנ"ל. ובה ועל ידה תמשך נפש האדם לדבקה בו וכל כחות הנפש אפי' מה שעוסק בצרכי העולם תהיינה עולות לה' וכמשל האדם החובק את חבירו מאחוריו שאפי' בחי' אחוריים מקיף ומסבב להיות כולו עולה לה'. וגדול כח המקיף בזה להעלות נפש האדם שלא כדרך השתלשלות בסדר המדרגה וכמ"ש מדגל על ההרים כו':

ו ומעיל צדקה יעטני. הנה הצדקה היא ג"כ בחי' לבוש אלא שגדול כח ומעלת הצדקה יותר משאר המצות. שצדקה וגמ"ח הם מהדברים שאוכלים פירותיהן בעוה"ז שיש בה המשכה וגילוי למטה בעוה"ז יותר מבשאר מצות ולכן נקרא בשם מעיל שתלוים בו זגים ורימונים להשמיע קול ונשמע קולו בבואו אל הקדש וקול הוא המשכה וגילוי:

כחתן יכהן פאר. פי' כחתן מלשון חות דרגא מזה ימשיך בחי' כהן וחסד בחי' אתה כהן לעולם הוא חסד ה' הנמשך מעולם ועד עולם ולהיות בבחי' פאר היינו בחי' חוק ומזון לישראל אשר בך אתפאר:

וככלה תעדה כליה. [ע' בזח"ג בלק (קצ"ט ב')] כליה אלו הן נש"י שהן בבחי' כלים ומקבלים אוא"ס ב"ה הנמשך מתורה ומצות. ודברי אשר שמתי בפיך. והם בחי' כלים הבטלים לאורו כו' והכלה היא כנס"י ומקור נש"י תעדה אותן בעדי עדיים בעטרה שעתיד הקדוש ברוך הוא ליתנו בראש כל צדיק. וצדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן. וכוונת הפסוק שכמו החסד הנמשך מעולם ועד עולם בבחי' פנימית לתפארת ישראל בהמשכת התורה וכמו בחי' העטרות של צדיקים בגן עדן שהן בחי' מקיפים שכ"ז הוא נמשך מזיו התורה ועבודה כן ויותר מכן שוש אשיש בהוי' עצמו ותגל נפשי באלקי כי