נא ג

הקדוש בכל עשי"ת כי בכל הימים הללו ממשיכים בכל יום מעצמות המאציל רצון למלוכה (ועשרה ימים כנגד ע"ס דמל' שבכל יום נמשך בחי' אחת כמ"ש בפע"ח). והנה בחי' המלך הקדוש הוא בחי' קדושתי למעלה מקדושתכם דהיינו שהמשכה זו היא מלמעלה יותר מהמשכה שע"י המצות עם היות שע"י המצות ממשיכים מבחינת קדש העליון ממש. אך עכ"ז אמרו קדושים תהיו יכול כמוני כו' ר"ל שיש עוד אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ע שע"י אתעדל"ת של מעשה המצות דהיינו שאין אתעדל"ת ממעשה המצות מגיע לשם כלל (כ"א ע"י התשובה ממעמקים כו' וכדלקמן וגם ע"י התורה נמשך מבחי' אתעדל"ע זו כמ"ש ע"פ ואתחנן כו' ומזה יובן משנ"ת במ"א בפ' בראשית בד"ה צאינה וראינה שהתשובה נק' רפואה וכן התורה והיינו לפי שקדמו לעולם כו' ע"ש). וגילוי זה עיקרו מצד אתעדל"ע מצד עצמו שלמעלה מאתעדל"ת כמ"ש ויעבור ה' על פניו ויקרא כו'. וזהו שנק' קדושתי שלמעלה מקדושתכם כו' וע"י המשכה זו מתתקנים כל הפגמים שפגמו ע"י העונות וחטאים שהם מגיעים עד בחי' קדש העליון שהוא מקור אור המצות אבל כשנמשך מבחי' קדושתי שלמעלה מקדושתכם ניתקנו ונתמלאו כל

החסרונות שבבחי' קדש העליון כו'. וזהו בחינת ומדרגת בעלי תשובה שלמעלה מבחי' צדיקים גמורים כי הצדיקים גמורים ממשיכים מבחי' קדש. ולכן יאמרו לפניהם קדוש אבל גדולה בחי' תשובה בחילא יתיר שממשיך מבחי' קדושתי שלמעלה מקדושתכם. ולכן אומרים המלך הקדוש בכל עשי"ת:

ד וזהו כי כארץ כו' וכגנה כו' ג"ע העליון והתחתון יצמיחו גילוי זיו השכינה מאתעדל"ת וזריעה של מעשה המצות וצמיחה זו היא גילוי מבחי' קדש העליון אשר קדשנו במצותיו כו'. כן אד' הוי'. ב' שמות אלו המתגלים בר"ה ויוהכ"פ שם אד' היינו בחי' ר"ה כי הוא בחי' שתמליכוני עליכם דינא דמלכותא דינא אותיות אד' כו' ושם הוי' בניקוד אלקים היינו בחי' יוהכ"פ יצמיח גילוי אור עליון יותר היינו מבחי' אתעדל"ע דקדושתי שלמעלה מקדושתכם ועל זה נאמר אד' הוי' אתה החלות כו'. ועמ"ש בפ' ואתחנן ע"פ אתה החלות כו'. ועמ"ש בפ' שלח בד: ה ועתה יגדל נא כח אד' כו' נושא עון כו'. (ועמ"ש בביאור ע"פ באתי לגני בענין אריתי מורי. ועיין בפ' שלח (קנ"ט א') ובהרמ"ז שם גבי תלת עלמין אית ליה לקוב"ה כנגד ג"ע העליון והתחתון כו' יעו"ש ועיין בפ' בא (דל"ה א') גבי דזרע בגנתא ומש"ש במק"מ בשם הרח"ו. גם י"ל שייכות לגילוי בחינה זו בר"ה ויוהכ"פ כי הנה כתיב ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם. ה' אלקים שם מלא. עיין ברבות בראשית פט"ו ובזח"ג נשא (קל"ח ב'). והנה וישם שם את האדם אשר יצר היה בר"ה יום ברוא אדה"ר. וזהו ענין כשמחך יצירך בג"ע מקדם ומבואר במ"א פי' מקדם היינו בלי אתעדל"ת אלא מפני כי חפץ חסד הוא. ועיין בגמרא פ"ד דפסחים (דנ"ד א') בענין מקדם ועמ"ש סד"ה ראה אנכי נותן והנה לכן גם בכל ר"ה מתעורר בחי' זו להיות וכגנה זרועיה כו' כן כו' ועמ"ש בד"ה כי כאשר השמים החדשים). ופי' יצמיח צדקה. כי צדקה הוא בחי' שם אד'. א' דין שהדין נמתק ע"י אלף פלא עליון כו'. וזהו ג"כ ענין צדקה צדק ה' כי צדק איהי דין וכשנמתק הדין ע"י ה' חסדים נק' צדקה. וכמ"ש בזהר בחקתי (דקי"ג ע"ב) ועיין בהרמ"ז שם ובאדר"ז (דרצ"א ע"ב ודרצ"ב ע"א) וע"ז נאמר צדק מלאה ימינך וכמ"ש במ"א ע"פ ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע אל בלעם כו' ע"ש. והענין כי הנה צדיק ה' בכל דרכיו וכתיב צדיק ה' צדקות אהב. פי' צדיק היינו בעל צדקה עד"מ הצדקה הגשמית שניתנת לעני להחיות רוח שפלים כך הקב"ה בכבודו ובעצמו עושה צדקה להחיות רוח שפלים שהן כל העולמות