נב ב

שאמרו קדושים תהיו יכול כמוני כו'. כי הנה שרש נש"י נמשכין מבחי' חכמה דאצילות הנק' מוחין דאבא שהרי נאמר בנים אתם לה' בני בכורי ישראל והבן נמשך מטפה הרוחניות שבמוח האב (ועיין בסש"ב ח"א פ"ב ופרק י"ח) וזהו בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית כי בחי' חכמה נק' ראשית וזה נק' עלו במחשבה וזהו שאמרו ג"כ גבי ר"ע (במנחות פ"ג) ששאל משה רבינו ע"ה להקדוש ברוך הוא וכי זו תורה וזו שכרה. והשיב לו הקב"ה שתוק כך עלה במחשבה לפני. דהיינו במו"ס שלמעלה מעלה מחכמה דאצי' כו' [והיינו שע"י מס"נ עלו במחשבה עילאה דמו"ס ועיין בזהר פ' נח (דס"ה ע"א) שיש מעלות ומדרגות גבוה מעל גבוה שנק' מחשבה עילאה כו' (ועיין בפע"ח שער נפ"א ספ"ה פ"ו)]. והנה ענין ירידת הנשמות בגופים צורך עליה היינו שעל ידי בירורים הנ"ל יעלו למעלה יותר והוא בבחי' אור הכתר שלמעלה מעלה מבחי' ח"ע וע"ז נאמר ואנשי קדש תהיון לי (כי קדש היינו מו"ס שהוא בבחי' כתר והענין כי קדוש בוי"ו הנה הוא בחי' הארה בעלמא הנמשך מהכתר להוות בחי' חכמה דאבא יונק ממזל הח' שהוא בחי' שערות כמשל השערה ש היא רק מותרי מוחין ואינו ערוך לעצמיות המוחין. ויובן זה ביותר על פי מה שידוע דלפעמים משמע שמהשערות יש יניקת החיצונים ולכן ארז"ל שער באשה ערוה ועיין באדרא (דקמ"ב א') וכן בלוים והעבירו תער וביפ"ת וגלחה את ראשה. ולפעמים משמע דקדושה תלי' בשערות כמ"ש בנזיר קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו. ועיין בזהר פרשת תזריע (דמ"ח סע"ב) ובמש"ש. אך הענין כי הנה ארז"ל שיחת חולין של ת"ח צריכין לימוד פי' שיחת חולין הוא כמו בחי' נובלות שלו ולפי שהוא ת"ח ע"כ גם בנובלות שלו יש דבר חכמה. משא"כ שיחת חולין ונובלות של שאר בנ"א יהיו דברים בטלים כו' כמ"כ בחי' השערות הוא בחי' נובלות והוא בחי' המשכה בצמצום רב ועצום ולא מבחי' עצמיות המוחין כנףל ונמשל לשיחת חולין שאינו עצמיו השכל ואעפ"כ הנה יש בחי' ומדרגה ששערות הן קדושה עליונה שי"ג מדה"ר נק' תיקוני דיקנא. וכתיב שער רישי' כעמר נקא להיות שהן המשכות מבחי' קדש העליון בחי' כתר ישת חשך סתרו שהמהות אינו מושג כלל רק אחר שנמשך בבחי' צמצום ושערות אז החכמה תתהוה מבחי' מזל הח' כנ"ל. וזהו בחי' קדוש שהוי"ו בחי' קוצין ושערות הנמשך מבחי' קדש ע"כ שערות אלו הן קדושה נפלאה כי רק על ידי צמצום זה יכול להיות איזה גילוי כו' מ שא"כ מה שלמעלה מהצמצום לית מחשבה דח"ע תפיסא ביה משא"כ בבחי' שערות שלמטה ארז"ל שער באשה ערוה שיש יניקה לחיצונים אחידן בשערהא כו' כמבואר בזהר פרשת אחרי (ד"ס ע"ב) וע"ז נאמר כרחל לפני גוזזיה נאלמה כו'. כי בחי' מל' היא בחי' ממכ"ע המתלבשת בתוכיות העולמות ע"כ כשנמשך מבחי' זו המלובשת בבי"ע ע"י צמצום רב ועצום כמו בחי' שערות יכול להיות ג"כ יניקת החיצונים כו'. ועמ"ש מזה ע"פ ויקח קרח ובד"ה ונקדשתי בתוך בני ישראל. וממוצא דבר נשמע איחך שהשערות אין ערוך לבחינת המוחין עצמן שהרי שער באשה ערוה כו' ובחי' מוחין דמל' עצמן דבריאה יצירה עשיה הן מקור חיות העולמות דקדושה כו' והיינו לפי שהן כבר נמשכו בצמצום רב ועצום עד שאין ערוך לגבי העצמיות. א"כ כמ"כ מזה נשכיל בענין שערות דת"ד הנק' קדוש בוא"ו שג"כ אין להם ערך כלל לבחי' קדש העליון שהוא מו"ס דא"א שמשם מקור התהוות השערות דת"ד כו' דאף על פי ששערות אלו הן קדושה עצומה ונפלאה מכל מקום אינן ערוך לגבי עצמיות הכתר ומו"ס וכמ"ש במ"א דשערות הן רק בחי' צומח שבמדבר כו'. והנה הנשמות שרשן מחכמה דאצילות המקבלת מבחינת שערות דמו"ס ועליין היינו בבחי' קדש העליון שלמעלה מבחי' קדוש והיינו ע"י התומ"צ תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן תר"ך עמודי