נב ג

אור היינו ששרשן בבחי' כתר העליון שממנו נמשכים תר"ך עמודי אור שהעמוד מחבר הגג עם הקרקע ויכולים לעעלות בו וע"י על הגג כו') והנה ע"ז נאמר ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים וע,ז אמר יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם. פי' כי הגם שע"י המצות מגיעין ועולין עד בחינת אור הכתר מ"מ קדושתי למעלה כו'. אך באמת ג"ז אינו מובן מה בא להשמיענו ודאי ידוע שבחי' הכתר כ"כ כלא חשיב לגבי עצמות א"ס ב"ה כו' שהוא ית' נק' עושה פלא היינו שהכתר שהוא פלא עליון כעשיה גשמיות חשוב אצלו ית'. וא"כ קדושתו ית' למעלה מעלה לין קץ על קדושתנו אפי' לאחר עליי' הנשמות בקדש העליון דכתר. אך הענין כי הנה ידוע דבחי' מל' דא"ס נעשה כתר לנאצלים. ודרך כלל בחי' הכתר הוא בחי' ממוצע בין עצמות אור א"ס לנאצלים והממוצע יש בו מבחי' תחתונה שבמאציל והוא בחי' ע"י ויש בו ג"כ בחי' שרש הנאצלים והוא בחי' א"א וכמ"ש בע"ח שמ"א באריכות. והנה בחי' עתיק יומין להיותו בחי' א"ס הוא למעלה מעלה הרבה מבחי' א"א שרש הנאצלים ולכן נק' עתיק לשון המעתיק הרים שנעתק ונבדל מבחי' הנאצלים כו' ואע"פ שבחי' ע"י הוא בחי' תחתונה דא"ס מ"מ הוא למעלה מעלה לאין קץ משרש הנאצלים כו'. והנה ע"י המצות הוא העליי' בבחינת כתר כנ"ל ולזה אמר יכול כמוני אין ר"ל כמוני ממש מהותו ועצמותו רק כמוני היינו בחי' אור א"ס שבכתר והוא בחי' ע"י שהוא בחי' התחתונה שבמאציל כנ"ל שהרי ע"י מכלל בחי' הכתר הוא. לזה אמר ת"ל כי קדוש אני כו' כי ע"י המצות העלי' בבחי' א"א כי תרי"ג מצות נמשכין מתרי"ג ארחין דגלגלתא. וזהו בחי' קדש העליון שלמעלה מבחי' קדוש כנ"ל באריכות אבל בחי' ע"י ע"ז נאמר קדושתי למעלה כו'. וזהו ענין המלך הקדוש שאומרים בעשי"ת שהוא בחי' מלכות דא"ס שהוא בחי' קדושתי שלמעלה מקדושתכם וע"כ אז זמן התיקון למלאות כל הפגמים שנעשו ע"י העונות והחטאים. מאחר שקדושה זו המתגלה בעשי"ת היא מקור לקדושת המצות ולמעלה הרבה ממנה ע"כ יש ביכולת' להמשיך מקור הקדושה מחדש ולמלאות כל פגם וחסרון כו'. וזהו ג"כ ענין הברכה שעל כל המצות להמשיך לבחי' קדושת המצות שהוא קדושת הכתר מבחי' מלכות דא"ס שהוא בחי' קדושתי שלמעלה מקדושתכם כו' (ועמ"ש במ"א ע"פ ואתחנן שברכת המצות הוא מבחי' אתעדל"ע שמאליה ומעצמה להיות עי"ז באתעדל"ת אתעדל"ע ע"ש ולכן א"ש שזהו מבחי' קדושתי כו' ע"ד שנתבאר במ"א פי' יכול כמוני ת"ל כו' קדושתי למעלה מקדושתכם שיש אתעדל"ע שנמשכת ע"י אתעדל"ת והוא הנמשך ע"י מעשה המצות שבאתעדל"ת נמשך אתעדל"ע וזהו ענין קדושתכם ויש אתעדל"ע קודם אתעדל"ת להעלות ממטה למעלה ואתעדל"ע זו גדלה מעלתה מאד מאותה שע"י אתעדל"ת שאין אתעדל"ת יכולה להגיע אליה כו' וע"ז כיוונו קדושתיש למעלה מקדושתכם הרי א"כ ברכת המצות שהיא בחי' אתעדל"ע זו שרשה מבחי' קדושתי כו' ואין זה סותר למ"ש כאן דפי' קדושתי כור היינו בחי' ע"י מל' דא"ס כי שרש אתעדל"ע זו היא נמשכת באמת מבחי' ע"י מל' דא"ס כו' אלא שבברכת המצות ההמשכה הוא רק כדי להיות עי"ז באתעדל"ת אתעדל"ע כו' עמ"ש ע"פ לסוסתי כו' גבי שיר השירים. אבל בעשי"ת שאומרים המלך הקדוש הוא גילוי גדול מבחינה זו למלאות כל הפגמים שנעשו בהאתעדל"ת ואתעדל"ע שע"י אתעדל"ת):

ב וזהו ענין כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח. דר"ל בקדושה הנמשכת ע"י המצות שנק' זריעה כמ"ש זורע צדקות מצמיח ישועות שהזריעה הוא אתעדל"ת והצמיחה היא אתעדל"ע שעל ידה. ומשל בחי' זו למה שהארץ והגנה יצמיחו וכמ"ש ויניחהו