נב ד

בג"ע לעבדה ולשמרה לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה זו שס"ה ל"ת. כי הנה נראה בחוש שהזרע והגרעין אינם בעכך להיות מהם צמיחה רבה כ"כ מצד עצמן אלא שזהו ע"י כח הצומח שיש בארץ מעשרה מאמרות ממאמר תדשא הארץ דשא כו' שהוא מבחי' מל' דמל' דעשייה. וכח הצומח הזה הוא בחי' כח היולי להצמיח כל מיני עונג וטעם ומאכל כו' והגרעין הנזרע אינו אלא העלאת מ"ן להמשיך מכח הצומח ההיולי להצמיח מין זה הפרטי כפי הגרעין הנזרע כו' והכח הזה בארץ הוא מפני שנעוץ תחלתן בסופן. וכמ"ש ענין זה באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי במ"ש ועוד זאת כו' הוא מראה כחה ויכולתה ביסוד העפר כו' המצמיח תמיד יש מאין כו' ע"ש. וכמ"כ הוא ענין מעשה המצות הוא ענין זורע צדקות שכל מעשה הצדקה וכן כל המצות שנק' בשם צדקה. נמשלה לזריעה שהגרעין אין בו ריח וטעם כלל וכך כל מעשה המצות הם מלובשים בדברים גשמיים ועכ"ז הם בחי' העלאת מ"ן לשרש נש"י שהיא בחי' ארץ העליונה מל' דאצילות כו' שבהנזרעים המצות ועי"ז מצמיח ישועות גילוי אור א"ב ב"ה והיינו על ידי שבארץ העליונה יש הכח הזה להצמיח כו' כי נעוץ תחלתן בסופן שהמל' שרשה בכתר שהכתר הוא בחי' מקור התענוגים וע"י כל מצוה נצמח גילוי עונג עליון בפרט שהוא מקור מצוה זו כו' (ועיין מ"ש מזה באריכות ע"פ הבאים ישרש יעקב וע"פ כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ כו' ובאגה"ק ד"ה זורע צדקות ע"ש). והנה פי' וכגנה זרועיה הם ב' זריעות שהם בחי' כוונת המצות ומעשה המצוה עצמה כו' שכוונת המצוה הוא הזריעה להצמיח גילוי עונג העליון בג"ע העליון ששם מאיר בחי' בינה ומהמצוה עצמה היא הזריעה להצמיח ממנה הגילוי בג"ע התחתון שבו מאיר בחי' מלכות ועמ"ש מענין ג"ע התחתון והעליון בסד"ה ועתה יגדל נא כח אד'. ועוד בחי' ג' כארץ תוציא צמחה הוא ע"י מצות אנשים מלומדה שבלי כוונה כו' כמו שנת' למעלה. כן אד' הוי' יצמיח צדקה ותהלה הוא בחינת ההתגלות שבר"ה ויוהכ"פ שהוא מבחי' המלך הקדוש בחינת קדושתי שלמעלה מקדושתכם כו' והוא ע"ד המבואר בספרא דצניעותא בזהר תרומה קע"ז א' בהאי זמנא (דהיינו ביוה"כ ור"ה ע"ש) אד' הוי' אתה החלות להראות את עבדך את גדלך כו' ופי' אתה החלות היא בחינת אתעדל"ע לבד כמ"ש במ"א באריכות ע"פ ואתחנן כו ' ע"ש והיא בחי' קדושתי כו' הנ"ל כי בחי' אתעדל"ע זו היינו כמו שבתחילת הבריאה כי חפץ חסד הוא ולכן מתגלה בחינה זו בר"ה שהוא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון שהוא בחי' כי חפץ חסד הוא לכן בכל ר"ה מתעורר גילוי זה. וזהו בהאי זמנא אתה החילות כו' וזהו ענין אד' הוי' כי שם אד' מאיר בר"ה כי ר"ה הוא בנין המל' שהיא בחי' שם אד' דינא דמלכותא אותיות אד' ושם הוי' בניקוד אלקים הוא בחי' בינה שהוא בחי' יוהכ"פ אימא עילאה כו' שלכן יוהכ"פ אין בו אכילה ושתיה כמו העוה"ב שאין בו אכילה ושתיה ועוה"ב הוא מבחינת בינה כו' וע"ז נאמר כן אד' הוי' יצמיח צדקה ותהלה שהן ב' שמות דאד' הוי' אתה החלות כו'. וזהו ענין י"ג מדה"ר דכתיב ויעבור ה' על פניו פי' שעובר מלמעלה מבחינת פניו. דהיינו מבחי' עתיק שלמעלה מא"א ומשם נמשכים י"ג מדה"ר ועיקר התגלות זו הוא בנעילה דיוהכ"פ וסיבת המשכה והעברה זו שעובר על פניו כו' הוא מבחי' כי חפץ חסד הוא ובר"ה מתחיל בחי' גילוי זה שהוא בחי' תחלת מעשיך פי' תחלת מעשיך היינו כענין אתה החלות כו' ונגמר בנעילה דיוהכ"פ. ומעין זה יובן ג"כ בברכת המצות שאמרו מברך עליהן עובר לעשייתן פי' עובר הוא ג"כ ע"ד הנ"ל בפי' ויעבור ה' על פניו כ ו' דר"ל שעובר מלמעלה מבחי' עשייתןם דהמצוה עצמה דהיינו מבחי' אור מקיף שהוא למעלה מהמצוה עצמה שהיא בחי' א"פ רמ"ח אברין כו' וכנ"ל ששרש ברכת המצות נמשך ג"כ מבחי'