נג א

אתעדל"ע דאתה החלות כו'. וזהו ענין המלך הקדוש שאומרים בעשרת ימי תשובה דוקא דהנה פי' קדוש בוי"ו היינו המשכת י"ג ת"ד שהן בחי' יודי"ן ווי"ן שהשערות הן בחי' ווי"ן והאור שבתוך השערה הוא בחי' יו"ד כמ"ש בלק"ת ר"פ תולדות. אך מה שאומרים המלך הקדוש היינו שנמשך האור בי"ג ת"ד מבחי' מלכות דא"ס שהוא בחי' עתיק דאצילות שלמעלה מא"א ומשם מאיר האור הנמשך בי"ג ת"ד כו' וזהו המלך הקדוש והוא המשכה מבחי' קדושתי שלמעלה מקדושתכם כנ"ל. (ובזה מתורץ דהנה המצות שרשן מגלגלתא דא"א וא"כ איך הפגם שנעשה במעשה המצות יתוקן ע"י גילוי י"ג מדה"ר שהן י"ג ת"ד שהיא רק המשכה בבחינת שערות לבד והשערות אינו ערוך לעלצמיות המוח כו' אלא שהוא מטעם הנ"ל כי האור הנמשך ומתלבש בהן נמשך מבחי' עתיק שלמעלה מא"א ובמבוא שערים ש"ג ח"ב פ"ה שפנימית י"ג ת"ד נמשכים מאוירא ששם מתגלה הדעת דעתיק כו'. ועיין מזה ג"כ בהרמ"ז פ' ויקרא (בדף ט"ו ע"ב) ובפ' אמור (בדף צ"ד) בשם הלק"ת שיש ב' בחי' בדיקנא שערות והפנימית וזה הפנימית הוא מע תיק והוא מאיר בזמן הרצון כו' ע"ש ועיין עוד מענין י"ג מדה"ר בפרדס שער הצחצחות פרק א' עד סוף פ"ד ועכ"פ בר"ה ויוהכ"פ שאומרים המלך הקדוש הייינו שממשיכים בי"ג ת"ד מבחי' קדושתי שלמעלה מקדושתכם לכן הוא מכפר על הפגמים דמעשה המצות כו'. ועי"ל כי התורה ומצות עצמן הם בזו"נ דאצילות בסוד השמים כסאי והארץ הדום רגלי אלא ששרשן ממו"ס וגלגלתא דא"א והי"ג מדות הרחמים הם י"ג מכילין דא"א עצמן והאור הנמשך ומתלבש בהן הוא מעתיק ממש. ועמ"ש בביאור דבגדי לבן דכה"ג ביוהכ"פ בפ' אחרי. ובזה יובן דהנה יוהכ"פ נק' שבת שבתון שהוא למעלה מבחי' שבת כמ"ש במ"א באריכות בד"ה האזינו השמים כו' ואף על פי כן הרי יוהכ"פ נקרא בשם מקרא קדש ושבת הוא קדש עצמו עיין בזהר פ' אמור (דף צ"ד). אך כי לפי שבחינת קדושה זו דיוהכ"פ היא מבחי' קדושתי כו' כנ"ל לכן גם בחי' מקרא קדש דבחינה זו גבוה הרבה יותר מעצם הקדש דקדושתכם כו'. וכמו שבי"ג מדות הרחמים עם היותן בי"ג ת"ד שהן רק בחינת שערות וקדוש בוי"ו ואעפ"כ הם ממלאים הפגמים שנעשו בתומ"צ שהן מבחי' קדש העליון עצמו כו' אלא לפי שבהן נמשך ומתלבש מבחי' קדושתי כו' בחי' עתיק לכן אע"פ שההמשכה נמשך רק דרך בחי' שערות וקדוש בוי"ו הוא גבוה מבחי' קדש עצמו הנמשך ע"י התומ"צ וכמ"ש נושא עון כו'. ויובן עוד ע"ד מאמר בב"ר פ' ס' יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים וכמש"ל דפי' שיחה הוא משל על ההמשכה שבבחי' שערות ונובלות ואעפ"כ יפה שיחתן כו' והיינו לפי שהאבות שרשן מחג"ת דעתיק כמ"ש בד"ה אם בחקתי בענין בעבר הנהר ישבו אבותיכם ועיין בהרמ"ז פ' אמור (דצ"ט ע"ב) גבי ואפיק לון מגו נהרא כו' והוא שרש ומקור האור הנמשך בי"ג ת"ד. ולכן ארז"ל עד אברהם לא היה זקנה כו' בגמרא פ"ז דב"מ (דף פ"ז ע"א) ובסנהדרין פרק חלק (דף ק"ז ע"ב) וברבות תולדות פס"ה ולכן תיקון הראשון מי"ד ת"ד שם אל שהוא חסד שהוא בחינת אברהם כמ"ש וחסד לאברהם. וזהו ענין יפה שיחתן כו' מתורתן של בנים וכנ"ל. ועד"ז נתבאר במ"א גבי תנופת שתי הלחם ע"ג שתי הכבשים דמה שחכמה ובינה יונקים ממזלות דא"א שהוא מבחי' י"ג ת"ד הוא גבוה יותר ממה שמלבישים לזרועות דא"א שהם חו"ג ע"ש. ועמ"ש בדרוש יו"ט הראשון של ר"ה שחל להיות בשבת גם הנה ארז"ל שלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין העולם הבא אלו הן אברהם יצחק ויעקב כדאיתא בגמרא ספ"ק דב"ב (די"ז א'). ועמ"ש מזה סד"ה קול דודי. ועוה"ב נק' ודרך חיים שלמעלה מנר מצוה ותורה אור כדאיתא בגמרא פ"ק דברכו ת (ד"ה סע"א) וברבות בראשית ס"פ ט'. שמות פ' א'. וענין