נג ב

בחי' ודרך חיים היינו פנימית התורה שיתגלה לע"ל עמ"ש מזה ע"פ תורה צוה וע"פ כי על כל כבוד חופה. וזהו ג"כ מ"ש ענין השמים החדשים כו' עומדים לפני. שלמעלה מבחי' השמים כסאי והארץ הדום רגלי שהוא ענין כי נר מצוה ותורה אור כו'. ולזאת יפה שיחתן כו' מתורתן של בנים וזהו ענין ההמשכה שממשיכים בעשי"ת בירח האיתנים שבו נולדו איתני עולם למלאות הפגמים שבתורתן של בנים. ועמ"ש עוד מזה בסוף ביאור ע"פ תורה צוה. עוי"ל בענין יוהכ"פ ושבת בלשון אחר כי הנה יש בחינת קדש ויש בחי' קדש הקדשים שלמעלה מבחי' קדש וכמ"ש בזהר משפטים (דקכ"א). ושבת הוא בחי' קדש עצמו אבל ביוהכ"פ נמשך מבחי' קדש הקדשים וזהו שנק' שבת שבתון ולכן ביוהכ"פ היה נכנס הכה"ג לבית קדש הקדשים כו' ולכן גם בחי' מקרא קדש הזה דקדש הקדשים גבוה מעצמיות בחינת הקדש לבד ולכן הוא ממלא ומשלים כל הפגמים שנעשו בקדש כו'. ושני הדרכים קרובים זל"ז כמובן. מיהו גם שבת נקרא שבת שבתון אלא שלא נאמר בו שבת שבתון הוא לכם כמ"ש גבי יוהכ"פ ומבואר מזה סד"ה לבאר ענין יוכ"פ):

ג והנה נש"י שרשן ממלכות דאצילות ולפי שנעוץ תחלתן בסופן כו' שהמל' שרשה מכתר וכמאמר כתר עליון דאיהו כתר מלכות (וכמש"ל בשם הרע"מ פ' פנחס דרנ"ו ב' ות"ז תיקון עשירי כו') והיינו מבחי' מלכות דא"ס וע"כ ע"י התשובה יכולים הם להמשיך י"ג הרחמים מבחי' מלכות דא"ס שהוא פנימית הכתר כו'. וזהו במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד היינו שעל ידי התשובה ממשיך מבחי' עתיק פנימית הכתר מה שאין העלאת מ"ן דמעשה המצות מגיע שם. וזהו ענין המלך הקדוש. ואומרים זה בכל עשי"ת כי יש עשרה עומקים לי"ס שממשיכים בכל יום עומק אחד (והם בחי' הכתרים דע"ס שהם בחי' אצילות שבאצילות עי' בהרמ"ז פ' קרח (דקע"ו) וזהו מילוי כל הפגמים שנעשו בע"ס שע"י המשכת העומקים מתמלאים הפגמים כו') ומקור המשכה זו הוא ממעמקים קראתיך פי' ממעמקים ב' עומקים והיינו בחי' עתיק ואריך כו' והיינו ענין המלך הקדוש ולכן אומרים זה בכל עשי"ת להמשיך לכל העשרה עומקים ממעמקים הנ"ל. וזהו ענין אד' הוי' יצמיח צדקה ותהלה שם אד' בר"ה כו' (וענין ששם אד' יצמיח גילוי י"ג מדות הרחמים דעתיק יובן ממ"ש בביאור ע"פ ועתה יגדל נא כח אד' כו' בענין אם עונות תשמר י"ה אד' מי יעמוד ע"ש וכדלקמן) ושם הוי' בניקוד אלקים ביהכ"פ והיינו כי תהלה שהוא גילוי אור א"ס ב"ה ע"ד בהילו נרו זהו שם הוי' והנה ע"י גילוי זה דוחה החשך כמ"ש רוממות אל בגרונם כו' ולכן ע"ז בא ניקוד אלקים. וזהו ענין ותהלה נגד כל הגוים ועיקר הענין כי הנה הכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים ויש בו מבחי' תחתונה שבמאציל והוא בחי' מל' דא"ס וזהו מה שהוא בחי' מקבל מהמאציל א"ס ב"ה ונק' בחי' זו עתיק ויש בו משרש הנאצלים וזהו מה שהוא ראש ומקור לנאצלים ונק' א"א. והנה מצד מה שהוא בחי' מקבל נק' אלקים כי אלקים זהו בחי' מל' סופא דכל דרגין כו' וכך הוא במל' דא"ס. ומצד מה שהוא משפיע וראש לנאצלים נק' הוי'. ועיין כה"ג בזהר בלק (דקפ"ז סע"א) במל' דאצילות שבאצילות נק' מלאך לגבי או"א ובירידתה בבי"ע נקרא הוי' כו' וכנודע בפי' ואמונה כל זאת וקיים עלינו שבבחינת אצילות נקרא המלכות זאת לשון נוק' ובירידתה בבי"ע נק' דכר וזהו וקיים ל' זכר והיינו עלינו ראש לשועלים כו' וכמו שכתוב מזה לעיל בפ' עקב גבי בהמ"ז. וכך יובן גם כן בבחי' מל' דא"ס שנעשה כתר לאצילות כו' וזהו ענין הוי' בניקוד אלקים בחינת הוי' היינו שרש הנאצלים והיותו בניקוד