נח ב

ג"כ משפט בכל יום אם ראוי להיות לו השתלשלות מחיות הכללי לחיות הפרטי היינו שיומשך מההעלם אל הגילוי דעם היות שכבר נדון בר"ה בהמשכת חיות כללי הנה אפשר הוא שלא יומשך מחיות הכללי אל הגילוי בפרט כמו שאפשר שלא יומשך חיות מן המוח אל איזה אבר ולא תוכל העין לראות והרגל להלוך כו' והחיות השייך לאותו אבר נשאר במוח בהעלם שנתעכב במוח ולא נמשך ומתפשט משם אל האברים וכך יכול להיות שיהי' נשאר החיות הפרטי החיות הכללי דר"ה ואז יקבל החסד ההוא בעולם העליון וע"ז הוא הדין בכל יום כו' (ועמ"ש מזהבפ' קרח ע"פ ויגמול שקדים ועמ"ש בפ' ראה ע"פ וברכך בכל אשר תעשה) אבל בראש השנה נמשך החיות כללי לכל השנה והוא המשכת חיות חדש ממש ולכן נקרא כל ר"ה תחלת מעשיך שנמשך אור וחיות מחדש להתהוות העולם כי בראש השנה דאשתקד לא נמשך החיות רק על שנה אחת מלמעלה מהזמן בזמן וכן גם בתחלת בריאת העולם הי' המשכת החיות באותו ראש השנה על שנה א' מלמעלה מהזמן כמו שכתוב כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול דהיינו שששה אלפי שנין דהוי עלמא הם ששה ימים בלבד (וע' בתשו' הרשב"א ח"א סס"י ט' ורס"י תכ"ג) אך גם זה הוא בחי' זמן ולמעלה מזה אין שום זמן כל עיקר וכולל כל הזמן שבמשך שיתא אלפי שני בסקירה א' ומשם נמשך החיות בר"ה על שנה א' ואח"כ בראש השנה שנק' חג שהחדש מתכסה בו היינו שהחיות הראשון עולה ומתכסה ונכלל במקורו וע"י השופר והתפלות נמשך אור וחיות חדש ממש על שנה אחת ולכן נק' תחלת מעשיך תחלה ממש ואעפ"כ הוא גם רק זכרון בלבד ליום ראשון כי בר"ה הראשון הי' כ"ז מצד עצמו כי חפץ חסד הוא אבל עכשיו באתעדל"ת תליא מיןלתא משנה שעברה וכמו שאנו רואים שלא כל השנים שוים יש שנה טובה ומתוקה ויש כו' והיינו מחמת שינוי אופן האתעדל"ת שמשנה שעברה איך ומה שהיא וא"כ הרי בחי' ר"ה דעתה הוא בחי' דין ומשפט ואע"פ שהחסד גובר על הדין שלכן קורין פרשת העקידה ויעקוד אברהם את יצחק בנו שהוא סוד התגברות החסדים דאברהם על הגבורות דיצחק והמתקת הדין אעפ"כ אינו דומה ליום ראשון ממש שהי' חסד ממש שהרי ההמשכה היתה מצד עצמו כי חפץ חסד הוא כי לא היה עדיין מי שיעורר כו' וכנגד בחי' זו נאמר זכרון ליום ראשון זכר בלבד ליום ראשון במה שאעפ"כ הגבורות נמתקים אבל לא כשל יום ראשון ממש (וגם יש לומר פי' זכרון ליום ראשון שזוכרים ומעוררים את יום ראשון ומגבירים מדת החסד שבחי' יצחק יוכלל בבחי' אברהם אוהבי כו' וע' בזהר פ' ויקרא (דף י"ח ע"א) ובפ' הרמ"ז שם ועמ"ש לקמן בד"ה ביום השע"צ בפי' זכרון ליום ראשון ובפי' זה היום כו') וז"ש רז"ל אמרו לפני מלכיות בראש השנה כדי שתמליכוני עליכם אמרו דוקא שאתם צריכים לעורר זה באתעדל"ת עד שתמליכוני עליכם להיות נמשך גילוי החיות מדת מלכותו ית':

ב והנה פי' שתמליכוני הוא כי נודע שיש ב' בחי' ממכ"ע וסוכ"ע פי' ממכ"ע הוא החיות שמתלבש בעולמות לפי מדרגתם לכאו"א כפום שיעורא דילי' נשמות כך ומלאכים כך והוא בחי' כח הפועל שמלובש בהנפעל בתוכו ממש עד שגם בגשמיות אין לך עשב שאין לו מזל המכה בו ואומר לו גדל שהוא בחי' המשכות החיות בפרט לעשב זה ביחוד וגבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם ובכאו"א מהם לפי ערכו ומדרגתו כך הוא בחינת החיות מהבורא שנמשך בו כסדר המדרגות דכתיב ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהן ג' עולמות בי"ע ובפרט כמה עולמות וברואים לאין קץ ותכלית ממש וכח הבורא מלובש ממש בכל אחד ואחד מהם לפי ערכו כמשל התחלקות אופן החיות הנמשך מכח הצומח שבארץ לכמה מיני צמחים רבים שבעולם שונים זה מזה ובחינה זו נקרא ממכ"ע אבל בחי' סוכ"ע הוא האור והחיות שלמעלה מהשתלשלות