נט ד

המשכה מבחי' שאינו בגדר עלמין כנ"ל ולגדולתו אין חקר למעלה מעלה מבחי' ההמשכה שמבחי' שופר סתם כי הנה מצות אינן בטילות לע"ל (צ"ע בגמרא בנדה (דס"א ע"ב) מיהו בסדרי טהרה בחידושיו שם בשם הרשב"א והר"ן העלה כמש"כ) רק שלא יהיה באופן שהוא עתה שתוקעים מלכיות וזכרונות ואח"כ שופרות אבל לע"ל יהיה שופרות בלבד ונקרא גם לכך שופר גדול והטעם מובן ע"פ הנ"ל כי עתה צריך להיות ההמשכה בבחי' ממלא ולכך צ"ל מלכיות כדי שתמליכוני כו' וההמשכה היא למלא כל הפגמים כנ"ל משא"כ לע"ל שמה שעכשיו הוא בחי' סוכ"ע יומשך בגילוי בבחי' ממכ"ע ממש א"צ מלכיות וזכרונות (וע' בלק"ת בזכריהע"פ ביום ההוא יהיה) רק שופרות בלבד שהשופר הוא גילוי פנימית כנ"ל. אך נקרא שופר גדול הגם דבאמת כל שופר הוא גילוי פנימית וכמ"ש גבי שופר אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון וכתיב ואור פניך כי רציתם (תלים מ"ד) שהוא בחי' התגלות רצון העליון שהוא נקרא פניך דהיינו שהוא בחי' פנימית אלקותו ית' דהיינו בחי' סובב (וע' מענין אשרי העם יודעי תרועה זח"ג בפ' ויקרא (י"ח ב' צ"ט ב' קמ"ח סע"ב) ומענין באור פניך יהלכון שם (דקמ"ט ע"א) גבי כדין באור פני כו' ובפי' הרמ"ז שם (ודרל"א ע"ב) גבי באור פני כו' ור"פ בא (דל"ב ע"ב) ובפי' הרמ"ז שם וע' עוד בפ' ויקרא (דט"ו ע"ב) גבי ישר יחזו פנימו ובפי' הרמ"ז שם ועמ"ש לעיל בפ' ראה ע"פ לעשות הישר כו' ומענין ואור פניך כי רציתם נזכר בזח"ב בפ' בשלח דנ"ט ע"ב) אך זה נקרא שופר סתם אבל שופר שלעתיד יהיה בחי' המשכה מבחי' רעוא דכל רעוין שהוא בחי' הרצון המקור לרצונות והוא למעלה מבחי' הפנימית הלז הנמשך עתה כו' והיינו למעלה מבחי' סוכ"ע. (ולכן נקרא שופר גדול שלמעלה מבחי' פנימית דהיינו רצון העליון סתם הנק' שופר סתם כי הוא בחי' רעוא דכל רעוין. ועמ"ש מענין רעוא דכל רעוין בד"ה למנצח על השמינית ועמ"ש עוד מענין סוכ"ע ומ ה שלמעלה מבחי' סובב בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית כו' ועמ"ש בפ' שלח בד"ה אני דפ' ציצית בפי' וענין שמו הגדול שהוא התגלות אור א"ס שלמעלה מבחי' שם הוי' יו"ד צמצום כו' ע"ש ולכן נקרא שמו הגדול ועד"ז י"ל ג"כ פי' שופר גדול וגם לפמ"ש המקובלים הראשונים דשמו גימטריא רצון. ועמ"ש בפ' בשלח בד"ה וירא ישראל בענין בחי' רצון שיש בו ג"כ צמצום בחי' יו"ד כו' אמנם בחי' רעוא דכל רעוין זהו מבחי' שמו הגדול. ועמ"ש עוד בפ' חקת בביאור ע"פ בואו חשבון בענין כל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול כו' והנה ז"ש ג"כ לע"ל וברחמים גדולים אקבצך דהיינו שנמשכים מבחי' שופר גדול שממשיך בחינת רחמים גדולים ועיין מזה ברע"מ פ' תצא (דרע"ז ע"א) ובפי' הרמ"ז שם ובכסא מלך פי' רחמים גדולים הוא פנימית עתיק ועמ"ש סד"ה בעצם היום נמול אברהם בפי' וענין גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות כו'. והנה בזהר בפ' ואתחנן (דרס"ו ע"ב) פי' מ"ש והיה ביום ההוא יתקע מאי ביום ההוא כו' כד"א והיה יום אחד הוא יודע לה' ועיין מזה באדרא (דקל"ד ב') ועמ"ש מזה בביאור ע"פ והיה מספר בנ"י שזהו ענין כי גדול יום כו' ע"ש ועפ"ז יובן דשייך שבבחי' ביום ההוא דהיינו בחי' כי גדול יום יתקע בשופר גדול דייקא וזהו ענין כרוב גודלו כו' וכנ"ל וזהו ג"כ דגבי שופר סתם כתיב ואד' הוי' בשופר יתקע משא"כ גבי שופר גדול כתיב יתקע ולא נזכר מי התוקע אלא לפי שהוא המשכה וגילוי מבחי' סתימא דכל סתימין מבחי' שמו הגדול שלמעלה משם אד' והוי' כו'. גם י"ל ע"ד מ"ש בפ' אחרי סד"ה כי ביום הזה יכפר שלא נאמר ג"כ מי המכפר והיינו לפי שהוא מבחי' לפני הוי' תטהרו שהוא בחינה שלא נתפס בשום אות ורמיזא כלל כו' ע"ש):