סב ב

מצד עצמו אין זה כלום. לזה התפלל עליו דוד המע"ה שגם לב נשבר ונדכה ע"י פעולה לא תבזה עכ"פ שגם בפעולת הנדכה יהא גילוי אור א"ס ב"ה דהיינו שיהא בטל לאוא"ס ב"ה המקיף עליו מלמעלה הגם שאינו נכנס בפנימית לבו וכנ"ל (וגדולה מזו איתא בגמרא בפרק יש בערכין (די"ו ב') בענין ענוה שלא לשמה כו' עוד עיין מענין רוח נשברה לב נשבר ונדכה בגמרא פ"ק דסוטה (דף ה' ע"ב) פ"ו דסנהדרין (דמ"ג ע"ב) וברבות ר"פ צו את אהרן ובפ' נשא פי"ג בפסוק ביום הרביעי נשיא לבני ראובן. ובזח"ג בפ' פינחס (דר"מ ע"א ודרמ"ז א') ברע"מ ובפ' ויקרא (דף ה' ע"א) ובפי' הרמ"ז שם שהאריך בזה. ובסבא דשמפטים (דק"ח א') וברע"מ פ' בהעלותך (דקנ"ג א') ועוד נזכר מזה בזח"א (קצ"ח א') ח"ב (ס"א סע"א פ"ו ב') ח"ג (ט' א' מ"ט סע"א דרכ"ד סע"ב) ובמק"מ שם):

ו וזהו לשארית נחלתו למי שמשים א"ע כשיריים. דהיינו שמשים עצמו בהיותו מלובש בגוף בהשתלשלות המדרגות בבחי' זמן ומקום. כשיריים שמלמעלה מן ההשתלשלות הנמשך לו בבחינת מקיף והיינו כשיעמיק ויתבונן בשפלותיו איך שהוא מוטבע ומלובש מאד בנפשו הטבעית אשר עי"ז רחוק הוא מאוד מאור א"ס ב"ה שאינו נמשך אליו אלא בבחי' מקיף שעי"ז נעשה בחי' נדכה כנ"ל מזה נמשך שיהא הוא בטל לבחי' המקיף שעליו. וזהו לשארית נחלתו שהשיריים שהם למעלה מבחי' ההשתלשלות הם בחי' נחלתו נחלת יעקב נחל מלשון המשכה דהיינו ההמשכה וההארה שמאור א"ס ב"ה ויעקב חבל נחלתו (ועד"ז שנתבאר כאן בפי' לשארית מבואר ג"כ בזהר ס"פ ויצא (דקמ"ו ע"ב) בפי' שאר ישוב שאר יעקב אלין ברכאן אחרנין דאשתארו. וכתיב והיה שארית יעקב כו' כטל כו'. ופי' דאשתארו היינו שאינן מאירים עכשיו בבחי' גילוי וזהו ע"ד מש"כ בפי' לשארית כשיריים כו') אך הנחלה וההמשכה היא באה בבחי' מקיף בלבד וזהו נחלה עבר על נפשנו שאינה נכנסה בפנימיות הלב להיות תוכו רצוף אהבה לה' בכלות הנפש ממש מעומקא דלבא. ומ"מ מאחר שנעשה עי"ז בחי' נדכה יצר לו מאד מה שגופו ונפשו הבהמית מלבישים את הנפש ונעשה שפל בעיניו הרי הוא בטל לבחי' המקיף שעליו ומשים עצתמו כשיריים ונמשך עליו חסד עליון להיות נושא עון ועובר על פשע שהחסד עליון מתפשט במקום נמוך יותר כנ"ל ועי"ז יכול להעלות נפשו ולקשרה באור ה' א"ס ב"ה וקדושתו ולצאת ממאסר ונרתק הגוף והנפש הבהמית המלבישים את נפשו האלקית שלא יהא מושרש ומודבק בהן כי החסד נמשל למים ומים מנתקין סרכות הריאה כשמשקין את הבהמה. וכך החסד גובר ומפריד הנפש האלקית מהתלבשותה

והתקשרותה במאסר הגוף ליבטל וליכלל אליו ית':

שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'. ממעמקים הוא לשון שעושה עומק משם קראתיך ה' והוא ניתקן לומר בעשי"ת [בגמרא נזכר פסוק זה פ"ק דברכות (י"א א') פ"ג דתענית (כ"ג ב') וברבות סדר ויקרא ס"פ ג' ובשה"ש רבה בפ' אני חבצלת השרון ובקהלת רבה בפסוק שמור רגליך כאשר. בזח"ב בפ' בשלח (דס"ג ע"ב) ובמק"מ שם וס"פ ויקרא (דכ"ו ע"א) ובפ' אחרי (דס"ט א' וד' ע' ע"ב) ובפ' ואתחנן (דרס"ה ע"ב) ובפי' הרמ"ז שם ובפ' ויחי דרכ"א] כי בכל השנה האדם הולך אחר שרירות לבו כמ"ש כי פנו אלי עורף. אבל בעשי"ת בכל יום ויום כאו"א נתקרב אל השי"ת ונתעלה בכל יום יותר עד יוהכ"פ ונעשים כל נשמות ישראל עם השי"ת פב"פ והוא מחמת רצון שרצונו של כל אדם להתקרב אל השי"ת בבחי' פנים כו' [ועמ"ש מזה בפ' אחרי בד"ה כי ביום הזה יכפר ובסמוך בד"ה שובה ישראל עד ובד"ה לבאר ענין יוהכ"פ]. והנה צריך להבין ענין נשמות ישראל דלא כמו שסוברים העולם שהנשמה היא רק החיות והשכל שבתוך האדם