סג ג

בחי' נקודה פנימיות לבו של הקב"ה כי אף שהוא ית' אין לו דמות הגוף כו' הנה דברה תורה כלשון בני אדם כמ"ש ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה (ע' מק"מ משפטים קכ"ב א' ועמ"ש בביאור ע"פ לבבתני). והנה כמו למשל לבו של אדם שהוא עיקר חיותו. כך ישראל עלו במחשבה והוא עיקר בריאות עליונים ותחתונים והוא בחי' נקודה אמצעית וכו' (ועמ"ש מזה בד"ה ביום השמיני עצרת גבי פרי עץ הדר. הדר באילנו כו'. וענין נקודה אמצעית ע' בזהר פ' שלח (דקס"א ב') ולבא שארי באמצעיתא כו' לאתר דאקרי קדה"ק כו' ותמן הוא לבא שריא כו' וע' בזהר ויחי (דרל"א א') ואיהי נקודה אמצעיתא כו' ובפ' נח (דע"ב א'). ועמ"ש בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק בענין לבבתני כו' עד וזהו אל ארץ כו' זבת חלב ודבש ע"ש. וע' עוד מענין נקודה בזהר פ' ויקהל (דר"ד א' ב') ובר"ח פ"ב משער הקדושה. ועוד מזה בפי' הרמ"ז בזהר פ' תצוה (דף קפ"ד ב') בענין אחר) והמלאכים הם בחי' חיצוניות ונקראים בבחי' קרביים ומעיים כענין שנאמר המו מעי לו וכל קרבי את שם קדשו מפני שהם כלים להשפעות חיות אלקות. (ועמ"ש מזה בביאור ע"פ ויהי קול מעל לרקיע). והנה האדם הוא כלול משתיהם ויש בו ב' בחי' פנימית וחיצוניות הנ"ל בלבו כמ"ש ואהבת בכל לבבך ולא כתיב בכל לבך מפני שיש ב' לבבות בחי' חיצוניות היא האהבה הטבעית שיש בכל אחד ואחד מישראל ואפי' רשעים מלאים חרטות כי טבע כל איש ישראל למשוך אליו ית' לדבקה בו אלא מפני שהיא בבחי' חיצוניות וטבעיות לבד לכן יש מניעות כו' אבל עיקר התשובה בלב שהיא בחי' תשובה עילאה מעומקא דליבא ונקרא בחי' פנימיות הלב והוא ענין מ"ש ועמך כולם צדיקים. עמ"ש בביאור ע"פ מי יתנך כי צדיק כתמר יפרח מה תמר אין לו אלא לב אחד כו'. כמאמר כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד והוא מאמר השבטים שהיו מרכבת השכינה ליעקב שהי' מרכבה לקוב"ה כו' [ועמ"ש מזה ע"פ זכור דעמלק ומ"ש בביאור ע"פ אלה מסעי בענין יריחו עיר התמרים וע' מענין צדיק כתמר יפרח ברבות פ' לך לך ר"פ מ"א במדבר ר"פ ג' ובזהר ח "א (דפ"ב א' דר"כ ע"ב). ח"ג (די"ו א' דרצ"ב סע"א)]. ולפ"ז י"ל שזהו ענין מ"ש בשה"ש רבה ס"פ אני ישנה בענין תמתי ר' ינאי אמר תאומתי כו'. ועמ"ש ע"ז סד"ה ששים המה כו' אחת היא כו' בשם האריז"ל בזהר הרקיע ר"פ בראשית ועיין בפרדס בעה"כ ערך תמר ובסה"מ סי' י"א. וזהו שכתוב לבבתני באחת מעיניך. פי' באחת משתי המדות הנ"ל במיוחדת שבהם דהיינו בחי' פנימיות הנ"ל. וזהו ענין כל עשי"ת בבחי' פנימיות נקודת הלב להיות פב"פ כו' למהוי אחד באחד כו'. וזהו ביום השלישי שהוא יוהכ"פ יקימנו ונחיה לפניו לפניו דייקא בבחי' פנים הנ"ל (ועמ"ש סד"ה לבאר ענין יוהכ"פ ובד"ה שובה ישראל עד):

ב ולהרחיב הביאור הנה כתיב עיני כל אליך ישברו. פי' עיני כל הוא כנ"י שנקרא כלה והיינו בזמן שהם בחי' לבבתני הנ"ל אבל כשחסר מהם בחי' זו מפני הפגם נקרא כל בלא ה'. (ועמ"ש מזה בד"ה עיני כל בפ' מטות). והיינו מפני פגם הברית שכן מצינו באברהם שאחר המילה ניתוסף לו אות ה' על שמו והיה שמך אברהם (וה' זהו היא ה' עיאלה שהיא פנימית ה' תתאה והיא בחי' פנימית הלב וכמ"ש בד"ה ושאבתם מים ועוד כי ה' עילאה שרשה מלמעלה מעלה כמ"ש בד"ה ענין לך לך והיינו מבחי' רצון העליון שלמעלה מהחכמה וזהו ענין פנימית הלב. ועמ"ש מענין פנימית הלב בד"ה והיה ביום ההוא יתקע) ולכן בפגמו נסתלק אות הה"א שהוא בחי' פנימית הלב הנ"ל ונעשה לבו כאבן ונטמטם שאינו יכול לפתוח לבו בשום אופן בעבודת ה'. ולכן נרמז מילה בר"ת מי