סד א

תבא בד"ה ויקרא אל משה). וזהו פותח את ידיך א"ת ידיך אלא יודיך שנפתחים בחי' יודין שהוא מקור הנובע שהוא עמוק שאינו מושג. ולכן נק' בשם יו"ד ועמ"ש מענין היו"ד בד"ה ראה אנכי נותן ואז משביע לכל חי רצון. פי' לכל מקום שיש בו חיות ואפילו מעט מזעיר משביע וממשיך בחי' רצוןשהוא ב חי' מים טהורים הנ"ל (שנמשכים מבחי' רעוא דכל רעוין. וזהו ענין יחיינו כענין פותח כו' לכל חי כו'. ומבחי' היודין נמשך ומתפשט בבחי' ה' להיות מבחי' כל בחי' כלה ועמ"ש בפ' במדבר בד"ה וארשתיך לי בענין לבי ובשרי ירננו כו' ע"ש. ועוד יובן בענין פתיחו דיודי"ן שהיו"ד עם היותו בחי' העלם יהיה מאיר בגילוי כמו ה' וזהו ע"ד שנתבאר לקמן בד"ה ביום השמיני עצרת גבי אני היום ילדתיך. ועמ"ש בענין ומעין מבית ה' יצא יצא ולהיות נפתח בחינה זו הוא על ידי ההמשכה מלמעלה מעלה ועמ"ש בביאור ע"פ החלצו גבי או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי כו' ואפ"ל שע"ז בא הרמז בפסוק אני לדודי ודודי לי שהוא ר"ת אלול וס"ת ד' יודין היינו שאז הוא הארת פתיחו דיודין ועיין בשער היחודים פ"ז ובמ"ח) ואז יכול לשוב בבחי' פנימיות הלב מעומקא דליבא. וזהו רצון פי' רעותא דליבא בחי' נקודה דליבא פנימיות לבו להיות לה' לבדו כתמר כו' וכמים הפנים כו' במס"נ בפו"מ. וזהו ממעמקים קראתיך ה' וכו' ממעמקים לשון רבים דהיינו ממקור חיי החיים שהוא בארא עמיקא דכולא ומעומק הלב בבחי' פנימיות הלב כמ"ש לבבתני אחותי כלה שיוכל להיות פב"פ (ועמ"ש כה"ג בפי' ושאבתם כו' ממעיני מעיני תרי ע"ש):

ד אך המשכות בחי' רחמים רבים מתעורר מלמעלה מה שא"א להשיג ע"י אתערותא דלתתא. וזהו ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו פי' בבחי' פנים הנ"ל (והנה בחי' יומים י"ל היינו בחי' סוכ"ע וממכ"ע עמ"ש בביאור ע"פ ואהיה אצלו אמון גבי שעשועים יום יום. והם המאירים בשני יו"ט של ר"ה אך בחי' ביום השלישי זהו בחי' שלמעלה מעלה גם מבחי' סוכ"ע והוא המאיר ביוהכ"פ שנק' שבת שבתון ועמ"ש בד"ה אני לדודי וגבי והחזירנו בתשובה שלימה לפניך. וזהו ונחיה לפניו ועמ"ש בביאור ע"פ אחרי ה' אלקיכם תלכו בענין ג' פעמים קדוש ומשם יובן ענין ביום השלישי. ועיין באדר"ז (דרפ"ח סע"א) תלת רישין אינון וי"ל שזהו ב' יו"ט של ר"ה שכל א' נק' ראש והבחינה היותר עליונה זהו יוהכ"פ שנק' ג"כ ראש השנה (ביחזקאל רסי' מ"ם) כדפי' בס"ח (סי' רנ"ח) ובתוספת בנדרים (דכ"ג) ועמ"ש בד"ה מה טובו בענין ג' בחי' שיש בתשובה. הא' להיות סור מרע. הב' בבחי' ועשה טוב. הג' בענין עסק התורה והוא נגד ג' בחי' נר"נ ועיין בע"ח שער א"א פ"ד הם בחינות נר"נ כו'. והנה במתן תורה כתיב ג"כ ביום השלישי וכן יוהכ"פ שהוא בחינת ביום השלישי ניתנו בו לוחות אחרונות. ועיין ברבות וירא ר"פ נ"ו ע"פ ביום השלישי וישא אברהם את עיניו כו' ובאסתר ס"פ ויאמר לה המלך מה לך אסתר. והנה בפי' ונחיה לפניו יובן עוד ע"ד מ"ש בביאור ע"פ כי כאשר השמים החדשים כו' בענין עומדים לפני תמיד ע"ש. וזהו ע"ד מ"ש הרמ"ז בפ' תשא (בדף קפ"ח ע"ב) והנה אין ספק כו' להאיר בו הפנימית כו' ע"ש וע"ש בפי' קום בתולת ישראל. ועד"ז יובן ג"כ ענין יקימנו. ועמ"ש בביאור ע"פ יונתי בענין קומי לך ובענין הראיני את מראיך כו' וע' בזח"א ויחי (דרל"ז ב') ע"פ מי יקמנו כד"א מי ירפא לך. והוא איהו עלמא עילאה ועמ"ש ע"פ אד' מי יעמוד בביאור ע"פ ועתה יגדל נא. וזהו ביום השלישי יקימנו וכנ"ל) והיינו ע"י כי ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו ויבא כגשם לנו כו' (בגמרא נזכר פסוק זה פ"ק דברכות (ד"ו ע"ב) פ"ק דתענית (ד"ד א') וברבות פ' תבא ובשה"ש בפסוק שימני כחותם ובזח"ג בפ' ויקרא (דכ"א