ע ד

מהכלים דאצי' כנ"ל והעליי' להיות ואנשי קדש היינו בחכמה עילאה דאצילות ונק' סוכ"ע שאינה מתלבשת בבי"ע כי מבינה ואילך מתלבשים בבי"ע בינה מקננא בכורסייא משא"כ ח"ע מאירה באצילות. אשר אצילות לגבי בי"ע נק' סוכ"ע ועמ"ש בד"ה מי מנה בענין ומספר את רובע ישראל. וענין קדוש וקדש י"ל דמה שמל' דאצי' בוקעת המסך שבין אצי' לבריאה ונעשית עתיק לבריאה זהו הנק' קדוש שהיא הארת סוכ"ע כי עתיק דבריאה זהו סובב דבריאה. ולמעלה מבחי' ממכ"ע שבבריאה. ועד"ז עתיק דיצי' ועתיק דעשיי'. ומ"מ כ"ז נק' קדוש בוי"ו שהוא המשכת הארה בעלמא משא"כ קדש העליון הוא ח"ע עצמה שאינה מאירה רק באצי' ממש וכמ"ש בע"ח שמ"ז פ"א שבחי' נקודה דמל' דאצי' שבקעה המסך וירדה להיות עתיק לבריאה ודאי שכבר אין לה ערך עם אצי' כו' ע"ש. א"נ י"ל גם באצי' ממש שייך בחי' קדש וג"פ קדוש. דכבר נת' שבאצי' עצמו ג"כ יש ד' בחי' אבי"ע אשר הח"ע נק' חיה והיא אצי' שבאצי'. וזהו ענין קדש העליון ממש ובינה נקרא בריאה שבאצי' ומשם בחי' הטהרה כמ"ש בלוים לטהרם וזו"נ הם יצי' ועשייה שבאצילות. ונמשך עליהם ג' מקיפים מחבי' קדש העליון וזהו ענין ג"פ קדוש כו' ועיין בע"ח שמ"א פ"ז זחי' חיה שהיא הח"ע יש בה ג"כ בחי' נרנח"י. אשר בחי' נר"נ דחיה מתלבשים בנר"נ דאצי' שהם בינה וזו"נ. וא"כ י"ל דבחי' נר"נ דחיה זהו ענין ג"פ קדוש וחיה יחידה שבבחי' ח"ע זהו קדש העליון ממש:

ב והנה ענין עלייה זו ע"י עול מצות שהיא קבלת עול מלכות שמים הענין כי הנה אבא יסד ברתא שהמל' שרשה מח"ע קדש העליון ממש ולכן גם היא נקרא קדש וכמ"ש בזהר פ' פינחס (דף רנ"ד ע"ב) דכתיב כי קדש הוא לכם ע"ש ולכן עי"ז הוא עליית הנשמות לקדש העליון. ועוי"ל כי זה שיתעלו הנשמות מבחי' היחוד דאיהו וגרמוהי לבחי' היחוד דאיהו וחיוהי הנ"ל זהו ע"י המשכת אור הכתר שלמעלה גם מהחכמה הנקרא חיה שלפי שהוא למעלה מב' הבחינות דחיוהי וגרמוהי ע"כ הוא המחבר ב' בחי' הנ"ל (וכמ"ש כה"ג במ"א ע"פ מקושש עצים כו') והמשכת הכתר נמשך ג"כ ע"י עול מצות כי המל' שרשה ג"כ מבחי' כתר שלכן נק' כתר עליון דאיהי כתר מלכות כו'. ועמ"ש מזה בד"ה מי מנה הנ"ל גבי אף עשיתיו וכמ"ש בזהר בראשית (דף כ"ד ע"א) בענין זרקא דאזדריקת לאתר ידיעא ובמק"מ שם שכתב ולעתים ידועים שעולה עד למעלה ראש ונזרקת עד אריך הנק' א"ס אז נקראת זרקא. כי היא אבן הנזרקת למעלה בגו קירטא דאיהי שפה ע"י ה' מוצאות הפה כו' עכ"ל ואפשר לומר דהיינו שאותיות התפלה נקראו אבנים וידוע שמהן נעשים כתרים וכמ"שש בד"ה מזוזה מימין כו'. וזהו ענין זרקא דאזדריקת כו'. ועד" י"ל ענין זריקת דם התמיד לעורר בחי' זרקא הנ"ל ועכשיו הוא העלאת נה"ב שבכח בירור זה גורמים עליית המל' ועמ"ש בד"ה בכ"ה בכסלו וע' עוד מענין זרקא כו' בפרדס שער הטעמים פרק א' וזהו ג"כ ענין אני כברוש רענן וכמ"ש בפרדס שם כי אני אותיות אין ועיין בזהר פ' שלח (דקנ"ח ע"ב) בענין אין והנה בחי' מלכותו ית' הנקרא אני שרשה מבחי' אין וכנ"ל אלא שירדה כברוש רענן אבל אח"כ היא העולה למעלה לשרשה. וזהו בחי' זרקא כנ"ל. וזהו ענין יחיד חי העולמים ומלך יחיד כו' שאומרים בברוך שאמר ובישתבח ועמ"ש מזה בביאור ע"פ כי אתה נרי. והנה עי"ז היא מעלית ג"כ נש"י האחוזים בה וכמ"ש במ"א בפי' למען יזמרך כבוד ולא ידום ועי"ז ה' אלקי לעולם אודך. וזהו ענין בזאת יבא אהרן אל הקדש בזאת דייקא שהיא מדת מלכותו ית' אשר שרשה הגבה מאד נעלה. ולכן