עב א

צמצום והתפשטות כו' שעל זה מורה שם הוי' כנ"ל והוא שרש ענין ההתהוות כי שם הוי' פי' שהוא מהוה כל הנמצאים וההתהוות מאין ליש הוא ע"י צמצום והתפשטות כו'. משא"כ בחי' מזל שהוא בחי' אין לא שייך שם בחי' התהוות כלל וזהו עד יעבור עמך הוי"ה כלומר שעברו למעלה מבחי' הוי"ה לבחי' מזל בחינת אין בחינת תשובה והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה כי נתינתה וירידתה למטה בבחי' צמצום והתפשטות כו' שנתת בראתה יצרתה כו' והתשובה הוא להיות בבחי' ביטול לגמרי כמו קודם ירידתה ויתר על כן כנ"ל:

ב (ועיין בבחיי פ' יתרו גבי לא תשא את שם מענין והרוח תשוב שהוא כמש"כ ועיין ברע"מ פ' בהר (דק"ח סע"ב) שבחי' והרוח תשוב כו' זהו כענין מ"ש בשנת היובל הזאת תשובו כו'. ועמ"ש מענין יובל סד"ה וימצאו איש מקושש עצים וסד"ה והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. שזהו ג"כ בחי' יום הכפורים יום התשובה. ומ"ש אל האלקים אשר נתנה אף על גב דתשובה זו הוא בחי' עד יעבור עמך הוי' שהיא למעלה גם משם הוי' כנ"ל. וכה"ג נתבאר לעיל בד"ה אתם נצבים גבי לעברך בברית כו' להיות לך לאלקים דפי' לעברך בברית היינו כענין עד יעבור עמך הוי' כו' ע"ש. אך הענין יובן ע"פ מ"ש ע"פ שוש אשיש גבי תגל נפשי באלקי ובד"ה ביום השמיני עצרת בענין פי' צור לבבי וחלקי אלקים לעולם ויובן זה עוד עפמ"ש בזהר ע"פ עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו והוא בפרשה פנחס (דרל"ט ע"ב) ובפ' ואתחנן (דרס"ז ע"ב) ועיין מק"מ שם ושם. ועיין עוד מזה בזהר ויקהל (דר"י ע"ב). עוד נזכר מענין והרוח תשוב ברבות משפטים פל"א (דקמ"ט ע"ג) ובפ' מצורע פי"ח (דקפ"ה א'). ובקהלת רבה על פסוק זה. ובכל זה אתי שפיר דקדוק לשון רז"ל במשנה פ"ד דאבות יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא כו' קורת רוח דוקא כדכתיב והרוח תשוב וע' עוד בזהר ח"ב בפ' תרומה (קמ"א ב' עד קמ"ב א') ובפ' משפטים (צ"ז ב'). ולכאורה הוא בענין אחר קצת ממש"כ דהרי שם מפרש ענין זה על עליית הרוח מגן עדן התחתון לגן עדן העליון וכאן נתבאר שזהו למעלה מבחי' גן עדן כו' כנ"ל. אך המעיין בזהר ח"ב פ' תרומה שם (דקמ"ב א') במ"ש ועד דהאי נשמה עילאה לא סלקא גו נביעו דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין כו' ובזהר שלח (דקנ"ט א') גבי תלת עלמין כו' עלמא קדמאה כו' כגוונא דא כו' עד עין לא ראתה אלקים זולתך כו' ובפי' הרמ"ז שם ימצא שהכל כוונה אחת. ועוד דבזהר תרומה שם מדבר על בחי' ומדרגת הרוח שמבחי' נפש רוח נשמה שלמטה מבחי' ומדרגת נשמה. וכאן מדברים בענין והרוח תשוב גם על בחינת הנשמה ממש ומ"ש והרוח תשוב היינו לפי דעלייה זו הוא למעלה מעלה גם משם הוי' דהיינו למעלה מהחכמה. אשר שם הוא בחי' רוח וכמ"ש בזהר בפ' בראשית (דל"ז ע"ב ודנ"ח ע"א) ע"פ לא ידון רוחי באדם. כד בני עלמא זכאין כו' קודשא ב"ה אתער רוחא דחיי דלעילא עד דמטון אינון חיין לאתר דיעקב שריא ביה כו' ומבואר בלק"ת ס"פ בראשית דהמשכת רוחא דחיי דלעילא היינו מאריך אנפין דתמן אריכו דחיין וכ"ה בזהר תרומה (דקע"ח סע"ב) וע"ד מ"ש במדרש בראשית רבה ספ"ב בפסוק ורוח אלקים מרחפת על פני המים זהו רוחו של משיח האיך מה דאת אמר ונחה עליו רוח ה' באיזו זכות ממשמשת ובאה. מרחפת ע"פ המים בזכות התשובה שנמשלה כמים שנאמר שפכי כמים לבך עכ"ל. והטעם שנקרא בשם רוח יובן עוד מעט מזעיר עפמ"ש בביאור דמזוזה מימין בענין אויר שלמעלה מבחי' אור כו' ע"ש ובס"י איתא אחת רוח אלקים חיים ולפי' הפרד"ס ש"ג פ"ה היינו בחי' כתר ע"ש ומכ"ז יובן מ"ש והרוח תשוב כו' שלפי שעלייה זו ע"י התשובה הוא אל האלקים אשר נתנה דהיינו למעלה מד' צמצומים הנ"ל דבחי' שנתת בי ובראתה יצרתה נפחתה בי כו' ע"כ נאמר והרוח תשוב. והיינו לבחי' רוח עליון מה שבדור המבול נאמר לעונש לא ידון רוחי כו' וז"ש עד יערה עלינו רוח ממרום כו' וע' בזהר ח"ג (דק"ל ע"ב) ע"פ ונחה עליו רוח כו' וח"א (דע"ז א') בשעתא דרוחא דכל רוחין ארים בסימו