עג ג

עליון הנק' טלא דבדולחא כמ"ש כי טל אורות טלך (בישעיה סי' כ"ו י"ט) (וע' בזח"א (דק"ל סע"ב ודרל"ב א') דפי' אורות ממש מאינון נהורין עילאין דנהרין לעילא כו' וח"ג (דקכ"ח ב') אורות נהורא דחוורתא דעתיקא כו' הה"ד ועינו כעין הבדולח כו') שהוא למעלה מעלה מבחי' המזלות שהן נוצר חסד ונקה כו' כמ"ש בזה"ק כו' (וזהו שבברכת יעקב נאמר ויתן לך האלקים מטל השמים כו' שזהו למעלה מעלה מבחי' שרש נש"י מצד עצמן שהוא מבחינת המזלות ובזהר פ' תזריע (דמ"ט ע"א) גבי הזה עליהם מי חטאת שיורי טלא דבדולחא. וזהו ההמשכה שמבחי' מזל ונוצר חסד כמ"ש באגה"ק ד"ה למה נסמכה פ' מרים כו' ע"ש ונקראים רק שיורי טלא והיינו כדי לטהר טמא מת. אכן לע"ל להיות תחיית המתים ממש זהו על ידי גילוי מבחי' עצמיות טל אורות ממש. ועמ"ש בביאור ע"פ ואהיה אצלו אמון גבי אחור וקדם צרתני שיש בבחינת הרצון עליון ב' בחינות כו' ע"ש ועד"ז הוא ענין יערוף כמט ר ותזל כטל כי יערוף מלשון עורף זהו נק' בחי' אחור לגבי בחי' תזל כטל שהוא פנימית תענוג העליון כו' אלא שאעפ"כ גם בבחי' יערוף נמשך הארה מבחי' הפנימית המתלבש בבחינת המזלות ולכן נק' שיורי טלא כו' ועמ"ש עוד מענין האתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת בביאור ע"פ צאינה וראינה כו' (בפ' קדושים*) ובביאור ע"פ אני ישנה כו' שראשי נמלא טל עו' עוד בענין תזל כטל בזהר ויקהל דר"י ע"א):

קיצור מהדרוש ע"פ האזינו אות א יבאר ענין כל ימיו בתשובה ויש בו ד' ענינים. הא' הוא שיקדים פי' מאמר נשמה שנתת בי כו' והוא שהנשמה שרשה הגבה למעלה וכדי שתרד פלאים להתלבש בגוף צריכה להתצמצם ולהתפשט בכמה מיני צמצומים והתפשטות ודרך כלל הם ד' מיני ירידות וזהו נתת בי בראת יצרת נפחת כנגד ד' אותיות הוי' כו'. ב' אך לא כל הנשמה נכנסת בתוך הגוף רק הארה ממנה בלבד דרך צמצום כו' כנ"ל. אבל כל הנשמה ועיקרה נשאר למעלה ונק' מזל. ג' וענין המזל היינו כמ"ש ונוזלים מן לבנון. לבנון הוא בחי' אין שממנו תמצא החכמה. וזהו ענין התשובה שהרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה דהיינו לבחי' שורשה העליון בחי' אין ומזל הנ"ל עד יעבור עמך הוי' למעלה מבחי' שם הוי' יו"ד צמצום כו' והיינו ע"י תשובה בביטול ומס"נ. ד' והשתא א"ש ענין כל ימיו בתשובה כי בכל יום צ"ל בחי' תשובה זו למקורא דכולא באמרו שמע ישראל כו' שצריך למסור נפשו באחד:

אות ב' הוא הג"ה. באות ג יש בו ב' ענינים א' יבאר איך יתהפך לבו לבוא לבחי' תשובה מס"נ ביטול הנזכר פ"א ויאמר שהוא בשומו ללבו מ"ש ובחרת בחיים. כי בכל דבר יש חיים ומות הגשמיות נק' מות והרוחניות שבו נקרא חיים והוא ית' חיי החיים. וא"כ יתבונן אם לעוברי רצונו שהוא בגשמיות נמשך כ"כ חיות ותענוג לעושי רצונו שהם המצות עאכו"כ. וא"כ ועמך לא חפצתי כו' ויבא למס"נ ממש מחמת שיחרה לו מאד על היותו נפרד כו'. ב' יבאר כי תשובה זו הוא בחי' שבת אותיות תשב והשביתה היא למטה להסיח דעתו מכל המחשבות הטורדות לקשר נפשו בה' למס"נ באחד ולמעלה ה"ע עליי' החכמה ומדות שנתפשטו בבחי' עשיה ובשבת התגלות אור א"ס בבחי' שלמעלה מהחכמה. אמנם דוקא מי שטרח בע"ש בתפלה שבכל יום