עג ד

מששת ימי החול שהוא ההארה מעין שבת למס"נ בקריאת שמע כנ"ל יאכל בשבת:

באות ד יש ב' ענינים. א' יבאר כי יוהכ"פ נקרא שבת שבתון כי הוא עיקר יום התשובה ובשבת מאיר הארה ממנו בלבד כי עיקר התשובה ביטול רצון והנה אית רצון ואית רצון. וביוכ"פ מתגלה רצה"ע שהוא בחי' לפני הוי' ומשם נמשך סלח לנו אך סלחתי כדברך כתיב ר"ל כפי האתעדל"ת רעותא דליבא עי"ז מתגלה אתעדל"ע רצה"ע הנ"ל שלג וצמר כו'. ב' יבאר שלכך נתנו לוחות אחרונות ביוכ"פ כי אנכי ולא יהיה לך כללות מ"ע ול"ת ע"י מ"ע גילוי מהו"ע בחי' אנכי נמשך להיות אלקיך ע"י שם הוי' ובחי' ל"ת שלא יהיה הסתר ולא יבדילו אלהים אחרים וניתנו בחשאי פנימי' הלב:

באות ה יבא לביאור הפסוק. ויש בו ב' ענינים. הא' הוא מה שנת' איך שע"י תשובה הנ"ל אזי הוא בחי' ויבא כגשם לנו בחי' ואד יעלה ע"י הריחוק יעורר אה"ר גשם ואזי כמטר לקחי שלוקחים אותו כביכול. ב' יבאר שמ"מ א"א להיות המשכות הנ"ל אא"כ יש לו תורה כי תלת קשרין כו' וזהו האזינו השמים ותשמע הארץ תשב"כ ותשבע"פ ואח"כ יערוף כמטר כו':

אות ו יבאר שהמטר הוא הנמשך ע"י אתעדל"ע אבל אהי' כטל הוא מבחי' שאין אתעדל"ת מגעת שם יען שהוא למעלה מבחי' מקור נש"י ומזליהם בחי' טלא דבדולחא שלמעלה מהמזלות ונוצר ונקה:

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ כו' יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כו'. הנה בסדרה שלפניה אמר העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ. הנה שמים וארץ הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב נקרא שמים כי שמים נוטריקון שם מים והתורה נמשלה למים. וכדכתיב הוי כל צמא לכו למים וכתיב במשה כי מן המים משיתיהו שהוא עד"מ כמו המים שאין להם גוון מיוחד בעצמותם אלא שגוונם משתנה ומתהפך לפי אופן גוון הכלי אם אדום כו'. כך התורה שרשה מבחי' ח"ע חכים ולא בחכמה ידיעא שהוא למעלה מגדר ההשגה והקבלה ולכך כל התורה היא רק סיפורי מעשיות בלבד שאין בהם השגה כלל בעמקות הסודות המלובשים בהם ואפילו הדינים הנאמרים בה כמו ויאמר משה כו' ויאמר ה' אל משה כו' אינם מפורשים ומבוארים בכל פרטיהם עד שבאו חכמי הש"ס ופירשו אותה. ותורה שבעל פה נקרא ארץ כו' והם הם עדים לפני המקום ב"ה על ישראל כי בהם ניכר אם קיימו וקבלו ישראל את התורה והמצות משום שע"י כל מצוה ומצוה ממשיכים גילוי אור א"ס ב"ה בתורה שיהיה בחי' השראת אור א"ס ב"ה בח"ע כי מצד עצמו הוא מרומם ומתנשא רבבות מדרגות לאין קץ מבחי' חכמה. וכמאמר דלית מחשבה תפיסא בי' כ"א ע"י השגת התורה וקיום המצות ממשיכים גילוי אלהותו ית' להיות שורה ומתלבש בהם. וכמ"ש אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם בהם דייקא פי' שממשיך אור א"ס מחיי החיים להיות שורה בהם כו'. ולכן ארז"ל ועשיתם אתם. אתם כתיב כאלו עשאוני כו'. וזהו ענין עוסק בתורה לשמה. ופי' לשם התורה עצמה. כי על ידי זה הוא קורא וממשיך גילוי אור א"ס בתורה כנ"ל. וז"ש כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו כו'. כל הנקרא בשמי היינו כללות נש"י שבראם לכבודו ואין כבוד אלא תורה כי התורה היא בחי' לבושים. וכמ"ש עוטה אור כשלמה. והיינו כמארז"ל דר"י קארי למאני מכבדותא שהוא כמו עד"מ המלך אין רואים אותו כשהוא ערום זולתי