עה ג

ממאצילה אשר הוא ית' קדוש ומובדל וכולא קמי' כלא ממש חשיבי שמזה יבא לידי רעש גדול והיינו מחמת רב הכח של הנפש הבהמית ששרשה מאד למעלה ונשפלה למטה שלכן יש בה הכח להיות בבחי' רעש גדול יותר מבנפש אלקית מצד עצמה כנ"ל. ועי"ז אח"כ צ"ל מאה ברכות בכל יום להיות המשכת אלקות ע"ד הנ"ל באופנים שאחרי שמתנשאים ברעש אומרים ברוך כו' ולכן הם מאה ברכות דוקא להמשיך ממקורא דכולא היינו מבחינת והחכמה מאין תמצא ופי' הברכות בא"י אמ"ה אקב"ו. שיהיה ברוך ונמשך בחי' אתה להיות הוי' אלקינו גילוי אלקות בנש"י שהם בחי' פנימית העולמות להיות ועמך לא חפצתי כי יהי' ממולאים מא"ס ב"ה מתוך תוכיותם ואח"כ מלך העולם היינו התגלות אלקות גם בחיצונית העולמות שלא יהי' מסתירים ונראה ליש ודבר כי הרי גם גשמיות הארץ היא באמת התפשטות אלקותו ית' והיא בחי' מל' דעשי'. והנה המשכה זו הוא ע"י הדבור מאה ברכות כו' אך עיקר הגילוי הוא ע"י המעשה שהוא קיום המצות בפו"מ כי רמ"ח מ"ע הם רמ"ח איברים דמלכא כמשל האבר שבו ועל ידו נמשך חיות מהנפש ומתגלה ומתלבש תוך תוכו וכך המצות הן המשכות רצון העליון כו' כנודע. אך המצות מצד עצמן הרי הם מעשיות גשמיי' ואם יעשה אותם איש אשר לא מבנ"י הוא אינה מצוה כלל אלא דוקא כשישראל ה ם המקיימים אותה שאז היא מצוה וממשיכים ע"י התגלות א"ס ב"ה להיות רמ"ח אברין כו'. והיינו ע"י בחי' רעו"ד שהוא בחי' הרעש גדול צעק לבם אל ה' שיש בהם שעי"ז אח"כ גורמים להיות ההמשכה מלמעלה למטה ע"י קיום המצות מעשיות כנ"ל. ועמ"ש מזה ג"כ בד"ה אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי כו' שמבחינת רעש נולד ונמשך המשכות בחי' ושער רישיה כו' זה השער לה' ועמ"ש לקמן גבי כשעירים כרביבים ולכן נק' המצות זריעה זורע צדקות כנ"ל שהם כמו גרעין הנזרע שעדיין אין בו טעם וריח רק כשנזרע בארץ שיש בה כח הצומח נעשה ממנו פ]רי וכך הם המצות שכשישראל דוקא מקיימים אותם נמשך עי"ז א"ס ב"ה משא"כ אם ישארו כך כמכו התפילין והציצית אם לא יניחם ויתעטף בהם איש ישראל לא יומשך כלל על ידם והוא ממש כמשל הזרע עם הקרקע כנ"ל. אך עיקר כח הצומח הוא דוקא בבחינת נפש הבהמית שבישראל שהיא היא שנלקחה מבחי' פני שור שבאופנים כנ"ל ששרשן מאד נעלה ועי"ז יש בה בכח להיות רעש ממש כמשל הקרקע שמצד עצמה היא גשמיות ובה דוקא מלובש כח הצומח כנ"ל שכמ"כ היא נלקחה מפני שור שבאופנים כנ"ל שמצד עצמותן ומהותן הם למטה בערך מן השרפים והחיות ואעפ"כ בהם דוקא הוא שרש הכח להיות ברעש גדול כי שרשן מאד נעלה כנ"ל. וכך הוא ממש בנפש הבהמית שלהיות בחי' רעש גדול וצעק לבם כו' שעי"ז ממשיכים כל המשכות גם אותן שע"י המצות כנ"ל הוא דוקא מצד נפש הבהמית שבה הוא שיש כח זה להיות ברעש גדול כו' אלא שכמו הקרקע אף שיש בה כח הצומח אינה מצמחת כלום מעצמה כ"א ע"י הזרע הזרוע בה כך גם הנפש הבהמית מצד עצמה לא היתה מולדת בחי' רעש גדול הנ"ל כי רוח הבהמה היא היורדת למטה והיתה נשארת כן אלא ע"י בחי' נפש האלקי' המתלבשת בה המשכלת בגדולת ה' ורוממותו עד אין קץ שעי"ז נעשה הולדת הרעש גדול הנ"ל וזהו וזרעתיה לי בארץ כו' אור זרוע לצדיק כו' שע"י שישראל מקיימי' המצות הם מצמיחים ישועות להיות המשכות והתגלות עצמיות א"ס ב"ה ממש כי רמ"ח מ"ע הם רמ"ח אברין דמלכא שהאבר הוא המשכה מעצמיות הנפש וכמו שהאופנים נושאים ומגביהים בחי' כמראה אדם שעל הכסא שהוא בחי' התורה כנ"ל. וזשארז"ל יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב כי עוה"ב הוא רק הארה וזיו בלבד כמשארז"ל ביו"ד נברא העוה"ב אבל