עו א

כל היושב ועוסק בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו והיינו שמתגלי' בנשמתו בחי' דבר ה' והלכה זו כמו שהיא למעלה ממש ע"ד שהיה בעת שניתנו בסיני. כי גם מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה בסיני והיינו בחי' גילוי אותה ד"ת שבאותו החידוש כמו שהוא בתורה שלמעלה. והנה דבריו חיים וקיימים כי אף שזה היה בזמן ג' אלפים שנה מקודם וגם רק על הר סיני בלבד הנה למעלה אין שום זמן ח"ו וא"כ דבריו שדיבר אז הם קיימים גם עתה וגם אין שום תפיסת מקום ח"ו ולכן בכל מקום שיושב ועוסק בתורה ואפי' מה שמחדש תלמיד ותיק כו' שהן הן הדברים שנאמרו למשה בסיני כנ"ל אזי הם מאירים ומתגלים עתה בנשמתו ואע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי וזהו פי' עוסק בתורה לשמה לשם התורה עצמה להמשיך גילוי אור א"ס ב"ה בהתורה כו' (ועמ"ש לקמן בד"ה להבין מ"ש ביום השע"צ גבי תען לשוני אמרתך גם י"ל ענין ב' בחי' אלו ע"ד מ"ש בד"ה המגביהי לשבת שיש ב' בחי'. בחי' עבד שלומד כדי שידע כו' ע"ש] וזהו האזינו השמים ותשמע הארץ כו'. פי' שמשה דיבר כל זה לכל ישראל ואמר האזינו השמים ותשמע הארץ לב' מיני נשמות שבישראל ששניכם יכולים אתם להצמיח ישועות ולהמשיך גילוי אור א"ס ב"ה ע"י תורה ומצות וע"ז אמר להם יערוף כמטר לקחי היא בחי' התורה שממטה למעלה בחי' אדעתיה דנפשי' קא עביד וגם תזל כטל אמרתי המשכת אא"ס ב"ה מלמעלה למטה שהקב"ה קורא קורא ושונה כנגדו [וע' בזהר ואתחנן (דרס"ג א') דהאזינו השמים זהו כענין שמע ישראל כו' שבפסוק ראשון דק"ש. וא"כ המ"י דבחי' יערוף כמטר ותזל כטל כו' זהו עצמו ע"ד ענין ההמשכות האמור בהוי' אלקינו הוי' אחד. וכמ"ש מזה לעיל. ועמ"ש בד"ה כי ביום הזה יכפר בפ' אחרי בפי' והיו הדברים האלה כו' ודברת בם. דבדברי תורה כתיב. והם עצמן הדברים האלה האמורים בפסוק ראשון דק"ש הוי' אלהינו הוי' אחד ע"ש באריכות] וכ"ז יש בכח ב' מיני נשמות הנ"ל כי מי שתורתו אומנתו הוא פועל זאת להיות גילוי א"ס ב"ה ע"י עסק התורה כנ"ל ע"י בחי' רעותא דליבא בבחי' ואהת בכל לבבך בב' חללי הלב. וע"ז אמר האזינו השמים שהן אותן נשמות שמבחי' שמים שהוא בחי' תורה ולכך תורתם או מנתם כו'. וגם מי שהוא מבעלי עסקים מ"מ יכול הוא להיות ממשיך אור א"ס ב"ה ע"י עסק התורה לשמה בקביעת עתים לתורה כו' ע"י בחי' הצדקה ו"ש אני מדבר בצדקה פי' שלהיות אני מדבר שכשאומר תהלים וכיוצא יהי' בחי' אני ממש מדבר ע"ד מ"ש ודברי אשר שמתי בפיך שהוא בחי' המשכות והתגלות אור א"ס ב"ה שבתורה הוא ע"י הצדקה [ועמ"ש בד"ה והיה מספר בנ"י גבי פקדת ארץ ותשוקקיה כו' מלא מים כו' ע"ש ומזה יובן ענין יערוף כמטר לקחי הנמשך ע"י המצות כו'] וע"ז נאמר ותשמע הארץ שהן אותן הנשמות שנמשכים מבחי' ארץ ופי' ותשמע הוא כענין השמע לאזניך מה שאתה מוצא מפיך פי' בחי' אתה היוצא מפיך כי דבר ה' זו הלכה וזהו היוצא מפיך וד"ל:

ו והנה אף שכ"ז הוא עבודת האדם בכל יום ויום אך דרך כלל הוא בחדש תשרי שנקרא ראש השנ שכולל חיות כל השנה כולה וכל היו"ט שכולם נמשכים בהתכללות א' בר"ה ויש בו בדרך כלל כל התיקונים הנ"ל שצ"ל לנפש עד שתוציא צמחה ככל הנז' בפרטות למעלה כי הנה ענין השופר בר"ה יום תרועה כו' גנוחי גנח וילולי יליל שהוא ענין לב נשבר ונדכה בחי' שברים עד שיבא עי"ז לידי בכי' ויללה כו' והוא ענין החרישה שצ"ל בנפש הבהמית. שהיא ראשית כל המלאכות הנצרכות לה כנ"ל שאפי' המטר כשירד על הארץ בלתי חרישה לא יפעול להצמיח צמחה עי"ז כו'. וכך הוא בנפש שלא