עו ג

בבחי' מקיף ואח"כ נמשך ומתלבש בבחי' פנימי' (ועמ"ש מזה בביאור ע"פ צו את בנ"י כו' את קרבני לחמי כו' בפ' פנחס) וכ"ז הוא בחי' סוכות שמתחלה נמשך בבחי' מקיף והוא ענין מצות הסוכה הסובבת ממעל וע"ז נאמר וסוכה תהיה לצל יומם שהסוכה היא צל ומקיף על בחי' יומם כו [וע' מזה עוד בר"עמ פ' פנחס דרנ"ה ע"ב ודרנ"ו ע"א] ואח"כ בשמע"צ נכנסת ההארה ונתפסת בפנימיותם ולכן נק' עצרת לשון קליטה וכניסה ואסיפה שנכנס ההמשכה בבחי' פנימיות (ועד"ז יובן מארז"ל פ"ט דברכות (דנ"ה) גבי בצלאל. בצל אל היית וידעת. כי מה שבצלאל אמר לעשות תחלה המשכן ואח"כ הארון והכלים היינו ג"כ עד"ז שכל המשכה מלמעלה למטה צ"ל נמשך האור בבחי' מקיף בתחלה ואח"כ דייקא יומשך בבחי' פנימית וזה ו שצריך להקדים תחלה את המשכן שהוא בחי' המקיף ואח"כ הכלים שהם בחי' א"פ כו' ולכן אמר עליו משה בצל אל היית. כי אל היינו בחי' חסד כמ"ש חסד אל כל היום. ומבואר לעיל שכדי להיות חסד יבנה צ"ל תחלה ההמשכה בבחי' מקיף כענין לצל יומם כו' וזהו בחי' בצל אל היית. היינו אור מקיף של בחי' החסד ואזי אח"כ נמשך בבחי' פנימית ג"כ וע' בזהר תרומה (קנ"ב סע"א) ופ' פקודי (דרכ"ג ע"ב ודרכ"ב ע"א) ובפ' שלח (דקס"ב ב') והיינו כי בצלאל עצמו הוא המקשר וממשיך ההמשכה בבחי' פנימית שהוא בחי' צדיק יסוד עולם כמ"ש בזהר פ' ויקהל (דרי"ד סע"ב) ובפ' פקודי (דרכ"ד סע"א) אלא שבצל אל היית ששרשו מבחי' המקיפים שכדי שיומשך ההמשכה בבחי' פנימית צ"ל תחלה בבחי' מקיף וע' בפע"ח שער העמידה פי"ד גבי אל עליון כו' קונה הכל כו' וע' כה"ג בזהר בראשית (דף ו' סע"א) ע"פ ובניהו בן יהוידע כו' מאן אתר נפיק כו' אהדר קרא ואמר מקבציאל. דרגא עילאה סתימאה. דעין לא ראתה כו' ובפי' המר"ז שם דמקבציאל היינו קבוץ וכנוס שם אל כו' ובן יהויד"ע זהו כענין מה שאמרו בצל אל היית וידעת שהדעת הוא התחברות להיות נמשך אח"כ בבחי' פנימית וזהו ג"כ ענין אהל מועד מועד מלשון ונועדתי לך אותיות ונודעתי שהוא לשון התקשרות והתחברות כו' דהיינו המשכת יחוד אור א"ס ב"ה בנפש האדם והיינו ע"י בחי' אהל שהוא בחי' ובצל ידי כסיתיך וכמ"ש מזה ע"פ במדבר סיני באוהל מועד כו' ע"ש וע' בזח"א וירא (דצ"ח א' ב' ודצ"ז סע"ב) בענין והוא יושב פתח האהל כו' ובפ' בא (דל"ו סע"א) ובפי' הרמ"ז (שם ושם) ובפ' ויקרא (דף י"ד ע"א) ובפ' אחרי (דע"א סע"ב) ועמ"ש סד"ה קול דודי כו' בענין ופסח ה' אל הפתח כו'. ועמ"ש סד"ה להבין פי' הפסוק מי אל כמוך כו' ועמ"ש סד"ה ויקהל משה כל הקורא ק"ש בלא תפילין כו' ע"ש) והנה כמו שענין וסוכה תהיה לצל יומם הוא המשכה למעלה בי"ס עליונות מקיפים ואח"כ פנימיים וכך הוא ג"כ בנפש כי ע"י צמיחת האהבה ורעש גדול הנ"ל עי"ז ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל המשכה וגילוי אלקות בנפש מלמעלה למטה ג"כ בבחי' מקיף ופנימי כי ישראל מפרנסין כו' ועי"ז ג"כ מתפרנסין כו' (עמ"ש מזה בד"ה יונתי כו') וההמשכה היא בסוכות ולכן הוא זמן שמחתנו ע"י גילוי א"ס ב"ה בנפשו כו' אך שמחה זו היא בבחי' מקיף עדיין אלא שאח"כ בחי' שמיני עצרת הוא הקליטה שנקלטת בפנימיותו ממש וז"ש עצרת תהיה לכם דוקא וכתרגומו כנישו כו' וכמ"ש מזה לקמן ע"פ ה' לי בעוזרי כו' ע"ש וזהו וירם קרן לעמו דהיינו שנמשך גילוי א"ס ב"ה שלמעלה מבחי' עוה"ב שהוא נברא ביו"ד בלבד זיו השכינה כו' וכמ"ש מרב כל:

ז כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב. הנה ההפרש בין דשא לעשב הוא שדשא נקרא העשב בתחלת צמיחתו כשהתחיל לצמוח ולהראות ע"ג קרקע ואחר שנתגדל נקרא עשב