עז א

כח הפרי בהעלם מאד. וע' באגה"ק סד"ה והמשכילים יזהירו שזהו התגלות תעלומות חכמה ובמ"א נתבאר שזהו כמי שחופר בעומק הארץ ועי"ז מוציא מי מעיין שהוא נביעה חדשה מהמקור משא"כ הלומד רק מה שכתוב זהו כמו המים שאינן בעומק הארץ כ"א על פני הארץ ונודע שהמעיין הוא בחי' עליונה מאד שהוא מבחי' חכמה שלמעלה מהבינה כו' ועמ"ש לקמן בד"ה ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה מבחי' מעיין דייקא ע"ש ולכן עי"ז נמשך ג"כ מלמעלה אתעדל"ע מבחי' תעלומות חכמה וז"ש בזח"א פ' חיי שרה (דק"ל ע"ב) ע"פ עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. מאי למחכה לו. כד"א חכה את איוב בדברים. ואלין אינון דדחקין למלה דחכמתא ודייקין ליה ומחכאן ליה למנדע ברירו דמלה ולאשתמודעא למאריהון כו' ע"ש הרי שעי"ז נמשך מבחינת עין לא ראתה כו' יעשה כו' וע' בפי' זה בזהר (ואתחנן דרס"ז ע"ב) מענין יעשה תעשה מבע"ל כו' וזהו ענין כשעירים ורביבים כי שעירים היינו בחי' השערות עצמן עד"מ אך ע"י העיון כתיב סלסלה ותרוממך לבחי' שלמעלה מהשערות והיינו בחי' רביבים ע"ד מ"ש ואתה מרבבות קדש מה רב טובך כו' והוא בחי' הפנימיות המלובש בתוך השערות שהוא החיצוניות. וז"ש (במיכה סי' ה') והיה שארית יעקב כו' כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב כו' הרי שרביבים הוא שייך לבחי' טל כו' . ועמ"ש בד"ה תורה צוה מענין ב' בחי' שיש בתורה אירוסין ונשואין ועד"ז יובן ג"כ ענין כשעירים ורביבים כי מה שע"י העיון נולד דין חדש ה"ז כמו בחי' הולדה שהיא מבחי' נשואין כו'. והנה בספ"ד בזהר ס"פ תרומה (דקע"ז א') איתא ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע היינו דכתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב. בהאי זמנא אדני הוי' אתה החלות כו'. וא"כ מובן דבחי' שעירים עלי דשא ורביבים עלי עשב שייך ג"כ בבחי' זריעה וצמיחה זו דעשי"ת ויוהכ"פ והענין כמש"ל ע"פ כי כארץ תוציא צמחה כו' דהיינו הצמיחה והאתעדל"ע הנמשך בכל השנה ע"י זריעת המצות זורע צדקות כו'. כן אד' הוי' יצמיח צדקה ותהלה בר"ה ויוהכ"פ והיינו ע"י התשובה וכמבואר לעיל שבחי' שברים זהו בחי' חרישה כו' וצמיחה זו היא מבחי' עליונה יותר וז"ש בהאי זמנא אד' הוי' אתה החלות כו'. והנה צמיחה זו הוא ג"כ ע"י וזרקתי עליכם מים טהורים שהם י"ג מדה"ר ונודע שיש כמה מדרגות זו למעלה מזו בענין גילוי יג"מ הרחמים שההתחלה הוא בר"ה ע"י השופר ועיקר הגילוי הוא ביוהכ"פ ובפרט בנעילה דיוהכ"פ וזהו ענין כשעירים כו' וכרביבים כו' ועמ"ש סד"ה והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול כו' ועמ"ש עוד מענין סלסלה ותרוממך בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר בפ' אחרי):

ח והנה אופן אחד בארץ ת"י מלרע לרום שמיא וכן מתחת לרקיע מתורגם מלרע והענין כמ"ש בשם הה"מ דהנה בפ' בראשית כתיב את כל אשר עשה והנה טוב מאד וא"כ מהיכן נתהוה הרע שהרי נאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע אך הענין שהרע בשרשו אינו רע כלל ואדרבה שרשו ומקורו המחיה אותו הוא טוב ע"ד שארז"ל שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו. וכמשל הזונה עם בן המלך המבואר בזח"ב (פ' תרומה דקס"ג ע"א) שכל רצונה וחפצה שלא ישמע אליה הבן כו' וזהו שארז"ל ע"פ טוב זה יצ"ט מאד זה יצה"ר אך כשיורד למטה ע"י השתלשלות נעשה למטה רע גמור והוא כמשל המכבד שמכבדין בו הבית שהרי הוא טוב שעל ידו מבערים הקיסמים והפסולת מן הבית אך כשלוקחים ממנו שבט להכות בו התינוק נעשה רע כו' וזהו לשון מלעיל ומלרע. דהוא תרגום של מעלה ומטה שמה שהוא בחי' למטה נק' מלרע שאינו רע ח"ו כ"א שורש ומקור שיתהוה ממנו ע"י רבוי השתלשלות בחינת רע כו' משא"כ בבחי'