עז ד

כו'. וכמו עד"מ תינוק שיכול להבין ביותר מלמדין אותו אף א' או יותר בפעם א' כפי שיכול שכלו להשכיל ביחיד משא"כ מי שאין כח בשכלו להכיל כ"כ בפעם אחת מלמדין אותו מעט מעט פרקי פרקי כך עד"מ במ"ת וכן כל זמן שהי' בית המקדש קיים היו נש"י במעלה עליונה והיה כח השגתם בגילוי אלקות בכללות החיות שלא על ידי ממוצעים (ועמ"ש בד"ה אז ישיר ישראל) אבל בגלות שגלו ונתלבשו בע"ש הנה גם גילוי השכינה הוא ע"י ירידה בבחי' התחלקות ריבוי המדרגות והתלבשותן בבחי' פני אריה פני שור. פני אריה מחנה מיכאל שהם כנגד מחנה ראובן תימנה וכל הפונה למחנה ראובן וכו' כך יש כמה רבוי רבבות במחנה מיכאל שהם כמה מדרגות חלוקות זו מזו שבהם ועל ידם [שפע שפע האלקית לנשמה מדרגת אהבה שהנשמה מקבלת ע"י המלאכים כדכתיב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך על כפים ישאונך כו' פי' כי מלאכיו יצוה להיות משפיע לך והם ישאונך שעל ידיהם מתנשאת ומתעלת הנשמה ע"י פני אריה במדרגת האהבה וע"י פני שור במדרגת היראה (וע' ע"פ כי מלאכיו יצוה חגיגה ט"ז א' תענית י"א א' סנהדרין ק"ג א'. רבות וישלח ר"פ ע"ח וס"פ משפטים. זח"א י"ב א' קס"ה ב'. ח"ב מ"א ב' ח"ג רצ"ז בד ופסוק על כפים ח"א כ"ז ב'). ועד"ז תקנו חז"ל ברכות שלפני קריאת שמע יוצר משרתים ואשר משרתיו כולם עומדים כו' והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים כו' שמזה מקבל האדם מדת היראה (משא"כ מדאורייתא סגי בק"ש לבד היינו כמו שהיה בימי משה שנמשך האור והשפע לישראל על ידי השכינה בעצמה שלא ע"י המלאכים שהרי משה לא רצה בשליחות מלאך כמ"ש אם אין פניך הולכים כו' ולכן גם בבחי' עבודה לא היו צריכים לקבל אהוי"ר על ידי המלאכים. אבל אח"כ כיון שהוצרכו לקבל ע"י פני אריה פני שור ואפי' ביהושע אמר לו המלאך עתה באתי ע"כ גם בעבודה לבא לבחי' אחד ואהבת בק"ש הוא ע"י שתים לפניה ששם נאמר מענין המלאכים איך שעומדים ביראה. ועי"ז נמשך להאדם ג"כ אהוי"ר ועמ"ש בד"ה כי תצא וסד"ה ואריה כבקר יאכל תבן):

ב וזהו ענין הסולם שראה יעקב והנה סולם מוצב ארצה דקאי על כנס"י (וע' זח"ג י"ז א' קכ"ג ב') כללות נש"י שמוצב ארצה בגוף הגשמי וראשו מגיע השמימה כי ישראל עלו במחשבה כו' שבשרש נשמותיהם הם למעלה יותר מהמלאכים אף על פי שלמטה

מקבלים מהם כי חיות המלאכים הם מרוח פיו ית' משא"כ ישראל עלו כו וכמו שמצינו שבזמן ישעי' כתי' קדוש קדוש הוי' צבאות מלא כל הארץ כבודו (שם סי' ו') פי' שלהיות קדושתו ית' נמשך מקדש העליון למטה להיותץ מלא כל האכץ כבודו והוא ע"י בחי' ירידת השתשללות ג' פעמים קדוש להיות הוי' צבאות מכה"כ. דהיינו ע"י התלבשות המלאכים שהם נק' צבאות (ועמ"ש בפ' בא בד"ה בעצם היום הזה כו') ואזי מלא כל הארץ כבודו שמקבלים מהם ישראל למטה. אבל למעלה בשרש נשמותיהם כתיב קדש ישראל לה' שהם מבחי' קדש העליון עצמו (ועמ"ש בד"ה יונתי בחגוי הסלע ובד"ה קדש ישראל כו' בפ' פנחס) ולא מבחינת קדוש שהוא בחי' המשכת קדושתשו למטה בירידת המדריגות וזהו וראשו מגיע השמימה. ועי"ז והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו עולים פי' שהם מתעלים ע"י ישראל כמ"ש אכלתי יערי עם דבשי. יערי הם המלאכים כמ"ש במ"א שע"י מסירת נפש בק"ש באחד ואהבת בכל לבבך ובכל נפשך דהיינו בבחי' אליך ה' נפשי אשא הנה הנשמה עולה למקור חוצבה. וכמאמר ואתה נפחתה בי כו' ואתה עתיד ליטלה ממני כו'. דהיינו למקורה למקום שנפחת בי והרי בשרשה הגבה למעלה יותר מהמלאכים והמלאכי' מתעלים ג"כ עי"ז כי מאחר שמהם קבלה אהבתם ויראתם להעלות לה' אחד לאהבה בכל נפשך יהי' גם הם עולים ונכללים בבחי' יחוד העליון ב"ה ולאשתאבא בגופא דמלכא