ק ב

מקור בחי' מלכות מה שעלה במחשבה הקדומה להיות הוא ית' מלך ונקרא מלכות דא"ס שהוא בחי' שלמעלה מהכתר ששם שרש תרי"ג מצות וזהו ענין קדושתי למעלה מקדושתכם. ומשם נמשכים י"ג מדה"ר להיות נושא עון ולמלאות כל הפגמים:

(ד) ועז"נ כן אד' הוי' יצמיח צדקה שם אד' מתגלה בר"ה ועמ"ש בסידור על פ' אד' שפתי תפתח ומ"ש ע"פ ועתה יגדל נא כח אד'. ומ"ש ע"פ אד הוי' אתה החלות. ופי' צדקה זהו על דרך שמש צדקה ומרפא. ומרפא הוא ע"י התשובה וע' מענין שמש צדקה ברבות בא פט"ו (דקל"א ע"ד) והוי' בנקוד אלקים זהו הגלוי שביוהכ"פ שיצמיח תהלה (ע"ד ותהלתי אחטם לך שהוא בחינת ריח שזהו ג"כ ע"י התשובה שנקרא ריח בוגדיו כמ"ש בדבור המתחיל ראה ריח בני בתו"א פ' תולדות וברבות במדבר פרשה ה' פירשו אחטם לשון שימני כחותם וזהו ג"כ בחי' החותם שבנעילה דיוהכ"פ. ועפ"ז יש לפרש מ"ש בספד"צ פ"ב ויאמר אלקים תדשא כו' היינו דכתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה כו' וכבר עמדו ע"ז מה ענין זה לזה כמ"ש בספר אור ישראל הל' יוהכ"פ וע' בז"ה מהאריז"ל פי' כי יש י"ג פעמים שם אלקים מבראשית עד ויאמר אלקים תדשא. רמז לגילוי י"ג מדה"ר המתגלים ביוהכ"פ. אך מה ענין זה לתדשא הארץ. וע"פ הנ"ל אתי שפיר כי בר"ה ויוהכ"פ אד' הוי' יצמיח צדקה ותהלה באתעדל"ע וזהו ענין תדשא הארץ כו' עץ פרי עושה פרי כו' והיינו ע"י ועניתם את נפשותיכם ע"ד העוה"ב אין בו אכילה ושתיה. והיינו ע"י שיהיה הגוף שלא ע"י דכר ונוקבא כ"א ועצמותיך יחליץ וזהו עץ פרי שטעם עצו ופריו שוה כי האדם עץ השדה. ויהיה טעם עצו הוא הגוף כמו פריו שהיא הנשמה ולכן א"צ אכילה ושתיה ולכן צ"ל ועניתם את נפשותיכם שע"י התשובה יהיה גילוי בחי' זו. וצמיחה זו י"ל שהיא למעלה מהצמיחה שע"י אור זרוע לצדיק כי במקום שבעלי תשובה עומדים אין צד"ג יכולים לעמוד. וכנודע מענין שלום שלום לרחוק ולקרוב. כי אור זרוע לצדיק יסוד עולם זהו יחוד ו"ה. ובעלי תשובה ממשיכים יחוד י"ה ועמ"ש בביאור על פ'