ז ב

ע"ש, והמכוון כי התו' נק' עץ חיים ונק' גן היינו ג"ן סדרים דאורייתא וכן המצות הם עצי הגן והפרדס (ברבות פ' כי תצא). וע"י קיום התומ"צ יבואו לבחי' ומדרגת אחרי ה' אלקיכם תלכו מ"ש בו בים דרכך וכן הם יעלו עי"ז להיות להם דרך בים הנ"ל ועז"נ דרכיה דרכי נועם כו' (משלי ג' י"ז) וזהו ושמרו דרך הוי' עמ"ש ע"ז בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה להוי' ובד"ה מהלכים בין העומדים בענין אם בדרכי תלך כו'. אך הספינות והלבושים הנ"ל צריכים עוד לבחי' מלחים המנהיגים אותם בים וכמ"ש בזח"ב מ"ח ב' בענין דאתי חד דברא בימא כו', שהוא דוקא הנותן בים דרך ע"י שממשיך בו האור והשפע מאור א"ס ב"ה כנ"ל וממתיק גבורות הגלים של הים אזי דוקא יוכלו הספינות לילך בו. וע"ז רמזו רז"ל בירושלמי פ"ב דשבת וברבות פ' בראשית פ"ו בחקתי פל"ה הנותן בים דרך מן העצרת ועד החג, והיינו ע"י שאזי נמשך דרך הוי', כי בעצרת הוא מתן תורה כו' ועי"ז נעשה בים דרך כו' ובעבודה זהו ע"ד מארז"ל מצות צריכות כוונה, והיינו כמארז"ל שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ יקבל עליו עול מצות. עול מלכות שמים ע"י ק"ש למס"נ באחד, עי"ז ממשיך דרך הוי' בבחי' ים מלמעלה למטה, כי ים דומה לרקיע כו' לכסה"כ כו' שזמנה משיכיר בין תכלת ללבן. ותכלת דומה לים כו' לכסה"כ אשר עי"ז ממשיך הנותן בים דרך מלמעלה למטה, וכמ"ש בים דרכך ושבילך כו' ואח"כ יקבל עליו עומ"צ שאזי ע"י המצות שהם הארבין דהיינו האניות יוכלו גם הנשמות להיות להם דרך בים כו'. וע"כ נק' הספנים מלחים ופרש"י שהוא ג"כ לשון תערובות שמהפכין את המים כו', ויש לפרש שהתערובות הוא שממשיכים דרך בים מלמעלה למטה להיות בים דרכך וכן מלמטה למעלה שיוכלו אנשי היבשה שמעלמא דאתגליא להתעלות למעלה להיות להם השגה בעלמא דאתכסיא, אך קי"ס הוא בחי' עליונה יותר שהים נעשה בו דרך יבשה ממש ואזי א"צ לארבין, וע"ד מ"ש במ"א ע"פ צאינה וראינה כו' צאינה מן הלבושים והיינו ע"י גילוי. בעטרה שעטרה לו אמו היינו אור הכתר שעי"ז הפך ים שהוא עלמא דאתכסיא להיות עלמא דאתגליא ממש ואזי א"צ ללבושין הנק' ארבין שמפסיקין בין האדם לים החכמה שלא ניתן ליהנות מים החכמה כ"א ע"י לבוש ומשל החוצץ בינו ובין ים החכמה ע"ד ויבא משה בתוך הענן כו', אבל כאשר הפך ים ליבשה ממש לא יצטרך כלל ללבוש ומשל כ"א יהיה בו דרך כמו ביבשה ועז"נ ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים כו'. וזהו ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלקיך. פי' מצות בוא"ו זהו כשנמשך בבחי' מצה דלא מליח כו' בחי' וא"ו ונעשית בחי' מצוה, ועי"ז אח"כ וביום השביעי נמשך בחי' עליונה יותר להיות הפך ים ליבשה, וזהו ענין עצרת להוי' אלקיך ע"ד אחרי הוי' אלקיכם ממש תלכו מ"ש בו בים דרכך וא"צ ללבושים כו'. והיינו כדפרש"י ע"פ הנותן בים דרך דקאי על קריעת ים סוף: