יב ב

המשכת אור א"ס ב"ה להיות בחי' שמים כו'. והיינו לפי אשר קדשנו במצותיו של הקב"ה עצמו. וכמארז"ל הקב"ה מניח תפילין כו' הק ב"ה יושב ושונה כנגדו כו' שהוא ענין המשכת אור א"ס ב"ה בבחי' תפילין כו' ות"ת הוא ענין המשכת אור א"ס ב"ה בחכמה דאורייתא מחכמה נפקת כנגדו פי' שאין המשכה זו יכולה להתלבש תוך עלמין אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה. וכמ"ש ה' צלך בחי' צל ולא אורה נגלית וענין הצל הוא עד"מ כמו צלו של אדם שכל תמונתו נראה בצלו אלא שמראה הצל הוא בחי' חשך כך כביכול ה' צלך בחי' צל שלך שבאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא אלא

שבאתערותא דלעילא הוא בחי' צל וחושך וכמ"ש ישת חושך סתרו דהיינו שאינו מושג ונראה לעיני השכל של הנבראים רק כמו עד"מ שעשועי המלך בעצמותו כו' וכמ"ש במ"א. וזהו על יד ימינך פי' שע"י בחי' ימינך דהיינו בחי' אהבה כו' ואתעדל"ת לדבקה בו ית' עי"ז אייתי רוח ואמשיך רוח להיות הקב"ה מניח תפילין כו' ויושב ושונה כו' וכן כל הרמ"ח מצות הם אברים המשכות והארת אור א"ס ב"ה בחסד כו':

ג והנה דרך כלל נחלקים כל הרמ"ח מצות לג' בחי' תורה ועבודה וגמילות חסדים וע"ז נאמר יום ליום יביע אמר אמר ר"ת אש מים רוח. אש הוא בחי' עבודה ממטה למעלה כשלהבת העולה כו' לדבקה בו ית' דהיינו שתתפשט הנפש מלבושי נוגה בתענוגות בני אדם להתענג על ה' לבדה. ועד"ז הי' הקרבנות אשה ריח ניחוח ממה שהוא מקריבים חלב ודם כי חלב הוא בחינת תענוג שהתענוג הוא המעדן את הבשר ונעשה שמן ובעל ריבוי חלב והתענוג של בהמי נקרב לה' ע"י שהוא נכלה ונשרף באש שלמעלה להיות עולה ונכלל במקור התענוגים ועכשיו התפלה במקום הקרבנות דהיינו ע"י רשפי אש האהבה שמעורר בתפלה אהבה עליונה כמאמר אהבת עולם אהבתנו כו' הבוחר בעמו ישראל באהבה עי"ז תתפרד ותתפשט הנפש מתענוגי הבהמית להיות מתענג על ה' ולדבקה בדביקה וחשיקה כו' ומים הוא בחי' גמילות חסדים וצדקה שנמשלו למים. וכמ"ש אשריכם זורעי על כל מים כו' מפני שכמו שהים יורדין ממקום גבוה למקום נמוך כך הוא בחי' צדקה וחסד להחיות רוח שפלים למאן דלית ליה מגרמי' כלום כו'. רוח הוא בחי' דיבור שהוא בחי' עסק התורה שעיקרה בדיבור וכמ"ש ודברת בם וכמ"ש בזהר ברוחא דלעאן באורייתא כו' (עמ"ש לעיל בד"ה לריח שמניך מענין רוח זו מזהר ועמ"ש ע "פ והי' מספר בנ"י כחול הים כו' ובד"ה וארשתיך לי מענין מאמר כו' ובד"ה ביום השמע"צ הנ"ל בענין ואשים דברי בפיך כו' ועיין בסמוך בד"ה נאוו לחייך כו') וג' בחי' אלו שהם אמ"ר הוא מה שכתוב כי אמרתי עולם חסד יבנה. פי' כי אמרתי שע"י בחי' אמר שלי עי"ז גם את הוי' האמרת להמשיך משם הוי' בחי' אמ"ר שהוא ענין הקב"ה מניח תפילין כו' שהוא ענין המשכת אור א"ס ב"ה מלמעלה מסדר ההשתלשלות כנ"ל. (ועיין בפ' תרומה קל"ו ב' בפי' אמר ובזהר פ' הנ"ל דקס"ו ב' שלעולם שלשה כו' ועמ"ש בד"ה היום הזה כו' את ה' האמרת) וזהו כחתן יוצא מחופתו חתן מלשון נחות דרגא שהתורה נמשכה וירדה ממעלת' וכבוד' שהיא כלולה באור א"ס ב"ה ממש מקור התענוגיםוירדה להתלבש בענינים גשמיים ובחי' נחות דרגא הנ"ל הוא יוצא מחופתו מבחינת חופה בחי' סוכ"ע. ישיש כגבור לרוץ אורח בחי' אורח כנשים דהיינו לבחינת כלה שהיא כנס"י מקור נש"י ליתן להם כח ועוז להיות תלוי אתערותא דלעילא ע"י אתערותא דלתתא ונקרא בשם אורח כנשים. כמ"ש ברחל כי דרך נשים לי ע"ש שנותנת חיות ממותרי השפע והפסולת שדוחה לחוץ להחיות גם עו"ז שיניקתם ואחיזתם ממותרי השפע והפסולת מבחי' דרך נשים כו'. והיינו כשהשכינה מתלבשת בבי"ע כרחל לפני גוזזיה נאלמה. משא"כ בשרה כתיב ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה אורח כנשים שמבחי' זקנים וימים עליונים אין יניקה ואחיזה לקליפות וסט"א ולכן חדל להיות לשרה כו'. (ועוד י"ל עפמ"ש בזהר ויקהל (דרט"ו ע"א) ע"פ וארח צדיקים מה בין ארח לדרך כו' דרך איהו פתח לכולא כו'