יג ג

בבחינת אני ראשון ואני אחרון בשוה תלוי בישראל עם קרובו וכמ"ש במצות אשר יעשה אותם האדם שהאדם עושה אותם למצות. כי הנה המשכיל יבין דענין הנ"ל ויקח מאבני המקום כו' שייך גם כן בתורה ומצות שהם מלובשים בענינים גשמיים ונקרא בחינת אבני המקום בחינת אותיות וישכ"ב י"ש כ"ב הם נובלות חכמה שלמעלה וכדי להיות בהם בחי' גילוי הארת אור א"ס ב"ה מחכמה עילאה וגם להיות הארת אור א"ס ב"ה בחכמה (ובחסד) מבחינת כי חפץ חסד הוא (עמ"ש בד"ה לסוסתי גבי כי אמרתי עולם חסד יבנה). הנה הארתם והמשכתם הוא על ידי ישראל כמ"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וכתיב ועשיתם אתם שישראל עושים אותם להמצות כנ"ל (ועמ"ש בד"ה תורה צוה לנו משה כו') והיינו ע"י רוח אייתי רוח. והכח הזה לישראל הוא בחינת קול והמשכה עליונה מבחינת אריה ישאג כמ"ש במ"א להיות רוח אייתי רוח ואח"כ הקול הב' להיות המשכה באמשיך רוח שיהיה הארת אור א"ס ב"ה שורה ומתגלה בת"ת ומצות בחי' אני הוי' לא שנת ולמעלה ולמטה שוין והוא בחינת חוט המחברם וזהו כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה (פי' מדברך היינו הדבור בד"ת וכמ"ש בזח"א בפ' ויחי (דרמ"ו ע"ב) ונקרא ג"כ אמרי שפר כו' ע"ש. אך בענין כחוט השני צ"ע דהנה איתא בזהר ויקרא (דכ"ג ב' ודכ"ה סע"א וע"ב) שע"י עסק התורה נמשך עליו חוט של חסד ע"ש וכמ"ש בגמרא. והרי חוט השני משמע בחי' גבורה כמ"ש בזח"א בפ' ויחי (דרל"ח ב') ע"פ כי כל ביתה לבוש שנם וע"ש (דרמ"א סע"ב) ובפ' בראשית (דמ"ד ב') בענין חוט השני ובלק"ת ביהושע. אך בזהר תרומה (דקל"ט א') בענין ותולעת שני לפי' המק"מ שם היינו בחינת חסד וגם א"ש דקאי על עסק התורה שזהו בחי' תולעת שאין כחו אלא בפיו וכמ"ש במ"א ע"פ זאת חקת התורה כו' ושם נתבאר דהוא גבורה שבחסד כו' ועיין עוד בזח"ג בפ' חקת (קפ"ד א'). ואפשר משום דמלכות היא תשבע"פ שבנינה מן הגבורות. וזהו ענין דקדוקי סופרים והם ג"כ ודקאי בחי' גבורה שבחסד. ולכן נקרא כחוט השני כו' ועמש"ל ע"פ שחורה אני ונאוה שע"י גבורות אלו נמשך גילוי אור א"ס ממש מה שלמעלה מבחי' שער רישיה כעמר נקא כו'. ועמ"ש במ"א ע"פ המאמר הזהר וישלח (דקע"ה ב') בפסוק כי ישרים דרכי הוי' כו' ע"ש) והנה ע"י ביטול הנפש בתפלה בבחי' אריה ישאג והמשכת אור א"ס ב"ה למטה בבחינת דירה בתחתונים שהוא בחינת תורה ומצות אזי גם הדברים זרים ומפורדים לגמרי בבחינת עלמא דפרודא נמשכים ועולים מאליהם לאתהפכא מחשוכא לנהורא שגם עליהם נאמר ויקח מאבני המקום בחי' מקומו של עולם שנפלו בשבה"כ מבחי' לפני מלך כו'. וזהו שמתחלה נאמר נאוו לחייך בתורים שהוא תשב"כ ותשבע"פ כנ"ל. ועי"ז אח"כ צוארך בחרוזים שצוארך בחי' הקול והמשכה מלמעלה למטה להיות בחי' עשיית נקבים בכל מיני אבנים טובות שהם האותיות המלובשות בגשמיות כו' ע"י ולבי חלל כו' ועי"ז אח"כ בחרוזים להיות המשכת החוט בכל סדר ההשתלשלות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין מבריח מן הקצה אל הקצה. ועמ"ש ע"פ לבבתני כו' באחד ענק מצוארניך:

הנך יפה רעיתי יפה עיניך יונים כו'. הנה ענין הכפל ב"פ הנך יפה וגו'. הוא שהא' כנגד נעשה והב' כנגד נשמע. והנה רעיתי יש בו שני פירושים ושניהם עולים בקנה אחד. האחד הוא כמארז"ל במדרש שה"ש ע"פ לסובתי כו' רעיתי מפרנסתי הן שירעו אותי בשני תמידין בכל יום וארז"ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים. וכתיב רועה ישראל האזינו דהפי' שהוא ית' רועה ומפרנס נש"י (וכמ"ש ביחזקאל (ל"ד י"ד) במרעה טוב ארעה אותם וכתיב ותשב באיתן קשתו כו' משם רועה אבן ישראל וכתיב ביחזקאל (ל"ד י"ב)