יח ג

אין לו אלא תורה וגמ"ח לפי שעל ידי המצות דוקא נמשך לבוש הנ"ל משא"כ בתורה לבד הרי לפעמים נאמר אלביש שמים קדרות שמים אש ומים רצוא ושוב הוא בחינת תורה מימינו אש דת כו' ב"ש וב"ה כו' ולפעמים ח"ו יוכל להיות מלובשים בקדרות יניקת החיצונים מהמדות אש ומים חו"ג כענין אברהם שיצא ממנו כו' אבל על ידי מעשה המצות נעשה בחי' יפתי לבוש מלכות כו' (וע' בזהר פ' בלק (דף ר"ד ב') ע"פ בקר אערך לך ואצפה כו' אתא דוד ואתקין האי בוצינא חופאה להאי בקר דיוסף לאתחפאה ביה כו' כד"א ויצפהו זהב טהור והיינו שדוד תיקן בחי' מלכות דאצילות לבוש וכיסוי להאי בקר דיוסף כו' ע"ש ונתבאר במ"א וזהו ג"כ מ"ש ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני. פי' בי יומשך השפע מבחינת יוסף כי יהודה הוא ג"כ בחינת מלכות והרי זהו דייקא הכלי והלבוש כו' ועמ"ש מזה ע"פ ויגש ועיין עוד בזהר פ' אחרי (דנ"ח ע"ב) גבי בגין כך לא יטעי לחברא עת אחרא לגבי מלכא כו' בזאת יבא כו' (ודף ע"ד ב') גבי וכדין לבשו שמים קדרות ובמק"מ שם ועיין בפרדס שכ"ה פרק ו' ע"ש וזהו ואתחנן אל ה' בעת ההיא ואתחנן הוא המשכה שע"י התורה כמ"ש במ"א והמשכה זו צ"ל בעת ההיא שהיא בחינת מלכות כו' והוא בחי' המצות שעליהם נאמר ועת לכל חפץ כו' כמ"ש במ"א בד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ושם נתבאר ג" כ איך המשכה זו להיות מלך העולם נמשך על ידי המצות וכמשנ"ת גם כן בד"ה תקעו בחדש שופר כו' ע"ש ועמ"ש בד"ה כי תשמע בקול גבי לשמור את כל מצותיו ויובן עוד ענין לבוש שעם היות הלבוש מעלים ומסתיר להיות בחי' עולם מלשון העלםפ כו' הנה שרשו ממקום גבוה מאד וכענין שנתבאר במ"א בפ' לך לך בד"ה והבדילה הפרוכת גבי ולהבין ענין חשמל זה כו' וגם בד"ה ענין לך לך גבי וידבר שלשת אלפים משל כו' ועוד נת' זה במ"א בפי' השמים כסאי כי בחי' יחידה שאין לה כלי היינו כתר שסובב ומקיף מראשו ועד רגלו ומבדיל בין אצי' לבריאה ונעשה פרגוד ומסך. ור"ל ששרש הפרגוד והמסך שהוא הלבוש הנ"ל שרשו מבחי' יחידה וכתר. וזהו השמים כסאי כי שמים פי' גם כן מקיפים ומהם נמשך הכסא כס א' לבוש ומסך הנל ועמ"ש ע"פ ואברהם זקן בא בימים ועד"ז יובן ענין יפתי כו' וזהו יפיפית מבני אדם כו' שעל ידי קיום המצות עושה לבושים יפים למלך מלכי המלכים הקב"ה. א"כ כביכול מה שיפיפית הוא מבני אדם כן פי' הגאון החסיד ר' לוי יצחק ז"ל מבאדיטשוב והיינו מ"ש יפתי ועמ"ש סד"ה ועשית בגדי קדש שבלבושים אלו שממעשה המצות יש ג' בחינות ומדרגות והנה מבואר במ"א שיניקת החיצונים הוא בב' אופנים הא' מלמטה מחמת ריבוי הצמצומים וההסתר כו' והב' ע"י אם תגביה כנשר כו' שרוצים לקבל מבחי' דקמיה כחשכה כאורה כנז' לעיל והנה התיקון לב' יניקות אלו הוא ע"י לבושים דמעשה המצות והנה התיקון לבחי' הא' פשוט הוא שכשנמשך ע"י לבוש מל' דאצילות אין להם יניקה יתירה מלמטה אך התיקון לבחינה הב' היינו כמש"ש שיש מדרגה עליונה בלבושים דמעשה המצות וע"ז נאמר ועשית בגדי קדש לאהרן שמשה הוא העושה אותם כו' וענין לבוש זה מבואר בפע"ח שער י"ב פרק ח' כי ממדה ו' ואילך כו' מתלבש בשמנה בגדים כו' ונמצא כי התיקון ו' מתלבש כו' ע"ש הביאו הרמ"ז בפ' אמור (דפ"ח) וע' מזה בזהר הרקיע בפרשה משפטים (בדף צ"ה) ותיקון ו' היינו כי חפץ חסד הוא ולכן על ידי לבושים אלו שמלבישים לבחי' כי חפץ חסד הוא גורם שיומשך בחי' חסדו הגדול הזה רק לסטרא דקדושה ולא להיכלות דנוגה ונמצא שע"י לבושים דמעשה המצות נעשה תיקון גם לבחי' יניקה הב' ועמ"ש בד"ה עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו הוי' אלקינו):

ד אך להיות המשכת אור א"ס בחכמה עילאה ע"י התורה ולהמשיך ע"י מעשה המצות בחי' לבוש הנ"ל צריך להקדים בחי' קומי