כא א

בס"ד

בחילא יתיר שמצד ההסתר נעשה א"ח כיון שעי"ז המל' נעשית בחינת כתר שבע"ס דא"ח לכן עי"ז מעורר וממשיך מלמעלה ג"כ מבחי' כתר דאור ישר ממש שלמעלה מהחכמה כו'. וזהו שנזכר שם שביוהכ"פ הוא עליית המל' לבחינת כתר והרי זהו למעלה מהחכמה אלא דהיינו ע"י התשובה. וזהו שבמקום שבעלי תשובה עומדים כו' ואע"ג דלעיל נת' שיחוד או"א שממשיכים בק"ש ההמשכה היא מכתר וע"י עבודת הצדיקים שהיא בחי' קומי לך לשרשך שמע ישראל כו' נמשך יחוד זה. אך זהו מחמת כי הכתר יש בו בחי' מה שמלובש באו"א ועי"ז שמלובש באו"א יכולים להמשיך כו' ועין בע"ח שער הנסירה ספ"ג אבל להיות ההמשכה מבחי' כתר מה שלמעלה מעלה מההתלבשות בחו"ב זה נמשך ע"י התשובה דוקא כו'. ועד"ז נת' במ"א בד"ה תקעו בחדש שהרצון עליון יש לו ב' בחינות כו' ע"ש. ועד"ז י"ל פי' נפלה ולא תוסיף קום. קום היינו בחי' קומי לך כסדר המדרגות כו' אבל עכשיו שירדה בסתר המדרגה אזי העלייה אינו כסדר המדרגות אלא ע"י התשובה. וכמארז"ל אם ישראל עושין תשובה נגאלין כו' ותשובה הוא שלא כסדר השתלשלות המדרגות כו'. וזהו ענין הראיני את מראיך שהמל' נעשית כתר ע"י אור חוזר. נמצא הבחי' היותר עליונה שהוא כתר מתגלה למטה בבחינת מל' ואין זה כסדר המדרגות כו'. וכמשל האור חוזר ע"י הכאת השמש בארץ שאויר התחתון דוקא חם משא"כ אויר האמצעי כו' ועי"ז נמשך ג"כ אתעדל"ע להיות גילוי אור א"ס ב"ה למטה דוקא וכמ"ש בזהר ויקרא (ד"ו ע"ב) ולא תוסיף קום אלא מלכא ייתי לגבה. וזהו ביום השלישי יקימנו דהיינו שגם למטה יהיה בחינת קימה מעלייתא כו'. ועמ"ש בד"ה כי תצא כו' ובד"ה ויושט המלך לאסתר כו'. וזהו כי הנני בא ושכנתי בתוכך כו'. וי"ל ג"כ שב' בחי' אלו זהו ענין שמע ישראל ובשכמל"ו כי שמע ישראל זהו ענין קומי לך לשרשך לבחינת ישראל דלעילא כו' ואנשי כה"ג תקנו לומר בשכמל"ו שהוא כשירדה כנס"י בחגוי הסלע כו' להיות בחי' הראיני את מראיך א"ח שמזה נמשך בחי' בכל מאדך. ועמ"ש מענין בשכמל"ו בפ' ואתחנן בד"ה שמע ישראל כו'. ועוי"ל ע"פ מ"ש הרמ"ז בפ' כי תשא (בדף קפ"ח ע"ב) גבי במערבא מתרצי לה הכי לא תוסיף עוד לנפול קום בתולת ישראל כו' וקשה דהל"ל קומי בתולת ישראל כו' עד אבל לעתיד שיר זכר כו' ע"ש. ועפ"ז י"ל גם כאן דהיינו שע"י או"ח דהראיני את מראיך נמשך שיהיה בחי' קום שהוא שיר זכר שלמעלה מבחי' קומי לך דיצ"מ שהוא כענין שירה נקבה כו' וזהו ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו. לפניו דוקא דהיינו בחי' פנימית עתיק יומין שיתגלה לע"ל. משא"כ עכשיו אין כח להמשיך משם כו'. ולכן ארז"ל במדרש בבראשית רבה פי"ז נובלות העוה"ב שבת כי גם בשבת שהוא עליות העולמות עד שז"א דאצי' מתעלה בדיקנא דא"א והמל' באור אבא כו' וגם הוא המשכת טלא דנטיף מעתיקא קדישא כו' עכ"ז אין ההמשכה רק מחיצוניות עתיק. ולכן נק' נובלות לגבי עוה"ב שיהי' גילוי פנימית ע"י כו' ועמ"ש בביאור ע"פ שימני כחותם). וזהו יונתי בחגוי הסלע מל' נק' יונה ויורדת בחגוי הסלע בבי"ע שהגם שהמל' הוא סופא דכל דרגין מ"מ מאחר שהוא בבחינת האצילות דאיהו וגרמוהי חד שאור א"ס שורה בהן א"כ בירידתה בבי"ע צמצום גדול הוא ונעשית בחינת הקודה כו' ש"א לקבל גם בגן עדן העליון זיו השכינה אא"כ נתצמצמה תחילה בבחינת גבול נקודה כו' וע"פ עבודה למטה בשעת התפלה הוא התפשטות אהבה ויראה ואח"כ כל היום בצמצום ולמחר נעשה התפשטות כו'. והנה חגוי הסלע הוא הירידה בנוגה וסתר המדרגיות יותר למטה שהרי יש כמה ירידות שונות כמו ביום או בלילה ותתן טרף לביתה כו' וד"ל: