כד א

דמהתירוץ מובן שמקור ושרש האור וחיות העולמות נמשך ממקום שלמעלה אפילו מבחינת שבת והשבת הוא אתעדל"ע הנמשך על ידי אתעדל"ת דכל ששת ימי המעשה. א"כ מבואר מזה דשרש אור וחיות העולמות הוא מבחי' שלמעלה מאתעדל"ע זו שעל ידי אתעדל"ת דהיינו מבחי' שאין שייך שם כלל מעלה ומטה כו'. ועיין מ"ש במ"א בביאור מאמר הזהר פ' וירא (דקי"ב ע"א) ע"פ וגם אמנה אחותי בת אבי כו' איך דרך כלל שרש היחוד תמידי נקרא זיווג דאו"א והיחוד דלהוליד נשמות חדשות נקרא ע"ש זיווג זו"נ כו' והוא הנמשך ע"י אתעדל"ת דייקא. וכן נתבאר עוד במ"א בביאור ע"פ והיה לכם לציצית בפי' קדושתי למעלה מקדושתכם היינו שיש אתעדל"ע שע"י אתעדל"ת וזהו פי' קודשתכחם ויש אתעדל"ע קודם אתעדל"ת להעלות ממטה למעלה ואתעדל"ע זו גדלה מעלתה מאד מאותה שע"י אתעדל"ת שאין אתעדל"ת יכולה להגיע אליה וכמאמר הבעש"ט נ"ע על הבת קול שמכרזת שהם הרהורי תשובה והם באים מלמעלה שאין אדם עושה מאומה מצד עצמו והיינ ו כי חפץ חסד הוא. וזהו ענין קדושתי למעלה מקדושתכם. ועמ"ש ג"כ במ"א בד"ה לסוסתי בפי' ואתם תחרישון כו' לא תתערון מידי כו' ע"ש והנה מכ"ז מבואר שאתעדל"ע הנמשך מעצמו לעורר אתעדל"ת גדלה מעלתה מאותה אתעדל"ע שע"י אתעדל"ת. ובאמת בכמה מקומות מבואר בהיפך שהאתעדל"ע שנמשך ע"י אתעדל"ת גבוה יותר וזהו ענין אשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו' ועמ"ש במ"א בביאור ע"פ אלה מסעי. שהאתעדל"ע שלפני אתעדל"ת הוא רק בחינת הארה חיצוניות וע"ד וימינו תחבקני אבל אתעדל"ע שאחר האתעדל"ת הוא המשכה בחי' פנימית להיות מזה הולדה כו'. אך הענין דשניהם אמת דשרש ומקור אתעלד"ע זו שנמשך מעצמו נמשך מבחי' כי חפץ חסד הוא דהיינו ממקום שאין אתעדל"ת מגעת שם כלל אך מ"מ ההמשכה הוא רק בחי' חיצוניות לבד אלא שהיא חיצוניות מבחינה עליונה ביותר וכמבואר שם בד"ה למנצח על השמינית ג"כ בענין שרש חיות העולמות שהוא מבחינת א"ק כו'. אבל מ"מ הוא בחינת חיצוניות א"ק וכמשל העור כו' וגם שמאיר רק בבחי' מקיף שמקיף את כולם בהשוואה א' כו' ע"ש משא"כ האתעדל"ע שנמשך ע"י אתעדל"ת זהו גילוי בחינת פנימיות ממש ולא חיצוניות לבד ולכן עם היות שהגילוי הוא רק מבחינה שאתעדל"ת מגיע שם מ"מ להיותו גילוי בחי' הפנימית יש בזה מעלה יתירה יותר מאתעדל"ע שמעצמו וכמאמר אשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו' וכנ"ל. נמצא שהחילוק בין ב' בחי' אתעדל"ע האלו הוא מעין ההפרש שבין מעלת המצות ומעלת התורה. דאע"פ שההמשכות שע"י מצות ותורה הרי שניהם הם ע"י מעשה התחתונים ולא כמו אתעדל"ע הנמשך מעצמו ממש. מ"מ נוכל להשכיל מזה דכמו שיש מעלה יתירה בתורה מבמצות אע"פ שהמצות שרשן גבוהים מהתורה רק לפי שהתורה היא בבחי' פנימית היינו מו"ס והמצות הן חיצוני' בחי' גלגלתא. וע"כ אמרו בירושלמי שאין כל מצותיה של תורה שוות נגד הלכה אחת מן התורה. וכך הוא ענין מעלת האתעדל"ע שנמשך ע"י אתעדל"ת שהיא בחינת פנימית לכך היא גבוה יתירה מאתעדל"ע הנמשך מעצמו שהוא בחי' חיצוניות וגם מאיר רק בבחינת מקיף וימינו תחבקני וכנ"ל. וכמו שיש מעלה יתירה במצות מבתורה לפי שעם היותן מבחינת חיצוניות הרי החיצוניות הוא מבחי' עליונה ביותר כו' כנ"ל באריכות. כך יש מעלה יתירה באתעדל"ע הנמשך מעצמו לעורר אתעדל"ת עם היותה בחי' חיצונית אכן שרשה מבחי' היותר עליונה שאין אתעדל"ת מגעת שם כלל. והנה יש עוד בחי' ג' בענין אתעדל"ע והוא ג"כ האתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת דהיינו שאין אתעדל"ת מגעת שם כלל. כענין קדושתי למעלה מקדושתכם וכנ"ל. אלא שאעפ"כ אינה שורה ומתגלה