כו א

בס"ד

עוה"ז החומריי' לאכפייא לסט"א מה שהוא נגד רצון ה' שלזה עכ"פ יוכל כל אדם להגיע גם בעת עסקו במו"מ הגם שכבר חלף ועבר גילוי האה"ר עכ"ז יכול לבטל כל רצון זר עכ"פ. וזהו שאמר אח"כ גם בטל רצונך כו' והיינו אף שלא בשעת התפלה. דאלו בעת התפלה שנפשו צמאה לה' אין שייך לשון ביטול רצון זר. כי אז אין לו רק לב אחד כו'. רק אפילו אח"כ שחלפה נעימות האה"ר ושייך רצון זר עכ"ז בטל רצונך עכ"פ. כדי שיבטל רצון אחרים הם הקליפות וסט"א. וענין ביטול רצונם היינו ע"ד מארז"ל מלאך רע עונה אמן בעל כרחו. והוא ענין בכל לבבך בשני יצריך כו'. וזהו ענין ויין ישמח לבב אנוש. כי הנה ארז"ל נכנס יין יצא סוד וענין הסוד הוא דבר המוסתר ומוצנע. וכך הנה העולם נראה ליש ודבר ובאמת היא בטל במציאות לגבי אור ה' המהווה אותו רק שביטול זה מוסתר וזה הוא בחינת הסוד. ועל ידי יין שהוא בחינת ההתבוננות יצא הסוד בגילוי להיות נמשך מזה בחינת אהבה לאור וחיות זה המוסתר וכמ"ש לאהבה כו' כי הוא חייך. וזה הוא בחינת ומדרגת עשה רצונו כרצונך הנ"ל שהוא המשכת הרצון באדם על ידי ההתבוננות שהוא בחינת יין (ועמ"ש מזה בד"ה לריח שמניך) והנה יין הוא הגורם שמחה. והיינו כידוע שקיום התורה ומצות צ"לבשמחה דוקא כמ"ש בשמחה ובטוב לבב. וכן בתורה חדאי נפשאי לך קראי כו' וכן ונשמח בדברי תורתך כו' והדרך להגיע לשמחה זו הוא על ידי ההתבוננות שעם היות שהתומ"צ הן בחינת רצון העליון שלמעלה מבחינת חכמה ומבחינת התבוננות עכ"ז על ידי ההתבוננות ידיע לשמוח מזה. והוא מ"ש אשר קדשנו במצותיו. אשר מלשון הילול ושבח כמו באשרי כי אשרוני. כי זהו דבר יפה עד מאד להלל מה שקדשנו במצותיו שהן הן בחינת רצון העליון שלמעלה אפילו מהשגת חכמה עילאה. וכן בעוסקו בתורה כשיתבונן שעל ידי עסק זה מתגלה בנפשו בחינת רצון העליון הנ"ל והרי רצונו כרצונך מזה ישמח ויגל עד מאד. ובחינת התבוננות זאת היינו בחינת יינה של תורה שמשמח לבב אנוש. וזהו ענין וישמחו בך ישראל מקדשי שמך. פירוש מקדשי שמך היינו כי שמך הוא בחי' מלכות שהוא בחינת ממכ"ע מלכותך מלכות כל עולמים שהחיות המתלבש בעולמות הוא רק בחינת זיו והארה בעלמא כמו אותיות השם בלבד ונש"י הם ממשיכים גילוי בחינת קדש העליון סוכ"ע בבחינת מל' (והיינו ע"י תורה ומצות. וזהו ענין ישמח לבב אנוש שהמל' כשמתלבשת בבי"ע בנער מט"ט נעלא דשכינתא נקרא ג"כ אנוש על שמו כי רגליה יורדות כו' ועל ידי יינה של תורה נמשך להיות ישמח לבב אנוש). וזהו וישמחו בך שממשיכים מבחי' מהו"ע לבחינת שמך ועמ"ש מזה ע"פ אוסרי לגפן עירה והכח הזה בנשמות ישראל להמשיך מבחי' קדש העליון הוא כי עלו במחשבה והיינו בחי' מחשבה סתימאה שבה התלבשות התענוג שהתענוג השראתו בחכמה ונשמות ישראל נמשכים מפנימית ח"ע שהרי נקראו בנים למקום ועד"מ הבן הרי הטפה נמשכת מהמוחים ששם השראת כח השכל. ולכן יש תענוג בהמשכת הטפה והתענוג דוקא בגמר ביאה שהתענוג הוא מההשפעה כענין יותר משהעגל כו' הפרה רוצה להניק. וכן בנשמות ישראל עד"מ שנקרא ג"כ אור זרוע לצדיק מלובש בהן בחנית התענוג עליון ולפיכך ביכלתו להמשיך בחינת המשחה ותענוג עליון וזהו וישמחו בך כו' בבחי' פנימיות תענוג עליון ועי"ז ביכולתם להיות מקדשי שמך ג"כ להמשיך בחינת קדש זה בבחינת מלכות. ה להצהיל פנים משמן. פי' יין ישמח. אבל צהלת פנים הוא מן השמן זהו פשוטו. והנה ההפרש בין שמחה לצהלת פנים דלכאורה ע"י היין ג"כ כשישמח יאדימו הפנים. אך הנה ענין מה שהיין משמח היינו שפעולת היין להביא מן ההעלם אל הגילוי ולכך