כו ד

אמור (דק"ב סע"ב) ובפי' הרמ"ז שם גבי וכדין ירית מלכא לאו"א כו' ע"ש אך עיקר המכוון כאן הוא כנ"ל והכל עולה בקנה א'). אך מכל מקום נקרא בעטרה שעטרה לו אמו כי אף שהעטרה עצמה היא למעלה מעלה מבחי' אימא (וכמ"ש הרמ"ז וכמ"ש ג"כ במק"מ פ' אחרי בדף ס"ו ע"ב) שהיא בחי' יין ישמח כמ"ש אם בנים שמחה עכ"ז שעטרה לו אמו. כי להיות גילוי והמשכת עטרה זו צ"ל כסדר המדרגות וכמאמר עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו ונת' למעלה בפי' שיעשה רצונך כרצונו שהוא ענין גילוי בחינת רצון העליון שלמעלה מהחכמה דהיינו המשכת הכתר שהרצון העליון שהוא רצונו יומשך ויתגלה ברצון התחתון שנקרא רצונך וכדי שיהיה בחינה זו צ"ל תחלה עשה רצונו כרצונך. והוא על ידי התבוננות בחינת יין ישמח שעי"ז מולידים הרצון התחתון. והוא גורם לגילוי רצון העליון. וזהו בעטרה שעטרה לו אמו כו'. (וז"ש בזהר אמור (דצ"ד ע"א) והאי יין מעטרא למלכא בעטרוי הה"ד שעטרה לו אמו. ועיין מה שכתוב בד"ה ויקהל משה מענין רצון התחתון שהוא כלי לגילוי רצון העליון כו') ועל ידי עטרה זו נמשך בחינת להצהיל פנים משמן כו' וענין במלך שלמה מלך שהשלום שלו נתבאר למעלה שעי"ז נמשך שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה. ומקור בחינת שלום זה נמשך מבחי' העטרה וכתר תורה. והנה כדי להיות גילוי בחינת עטר זו צ"ל צאינה וראינה צאינה בבי"ע וכמו עד"מ שאבן טוב המבהיק ביותר א"א לראות ולהביט בו נגד השמש ממש רק דייקא במקום שאין שם אור כ"כ וגם כמו שא"א להסתכל באור האבוקה מקרוב ממש אלא מרחוק כו' (גם יש לומר דוגמא לזה ממ"ש בע"ח של"א פ"א בשם הזהר בפי' ותתצב אחותו מרחוק. מרחוק ה' נראה לי כי כל אורות אבא הם מרחוק ולא מקרוב כו' ובפע"ח שער העמידה ס"פ י"ג) ועוי"ל כפשוטו בפי' צאינה שזהו ענין לכו לחמו כו' כי עם היות דהעטרה היא שעטרה לו אמו שהיא בחי' אם הבנים שמחה וישמחו בך כו' אך שמחה זו היא בחי' יינה של תורה כנל וכמו שא"א לשתות יין אליבא ריקנא כך מתחלה צ"ל ולחם לבב אנוש יסעד והיינו לכו לחמו בלחמי וזהו צאינה כו' ואח"כ ויין ישמח כו' להצהיל פנים וזהו וראינה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו כו' (ועיין מענין צאינה וראינה בעטרה כו' בזח"א ויחי רמ"ו א' רמ"ח סע"ב ח"ב וארא כ"ב א' תרומה קל"ד א' ח"ג אמור צ"ח א' נשא קמ"ח ב' בלק ר"ט א'):

ביאור הדברים. הנה הכתר הוא למעלה מכל הע"ס והוא מקור התענוג בחינת סכ"ע והתחלת השתלשלות האצילות ממכ"ע הוא מחכמה (כ"ה בע"ח שער מוחין דצלם פ" בשם ספר יצירה וכ"כ עוד בשער כ"ה דרוש ה' וכ"כ הרמ"ז פ' ואתחנן בדף רס"ו ועיין בזהר ויקרא ד"י סע"ב קדמאה י"ה וע' מק"מ שם) וחכמה הוא שרש האציחלות כי עיקר האצילות הוא התיקון מעולם התהו ובחכמה אתברירו והטעם כי ענין השבירה מעולם התהו היינו שנפלו בבחי' יש והתיקון הוא להיות אין והיינו ע"י החכמה כח מה. והנה החכמה עצמה יש בה ע"ס ומכתר שבחכמה עד ת"ת שבחכמה נקרא אבא והנו"ה נקרא ישראל סבא (ע' בפע"ח שער חג המצות פ"א) ומשם נמשך שרש הנשמות כי הנה הנו"ה הם השפעת החכמה (שהנו"ה הן הן כלי ההשפעה והורדת החיות מהעליון לתחתון) רק שהוא השפעה שבאצילות קודם שבא לבחי' גילוי הנשמה עצמה וגילוי הנשמה עצמה היינו ישראל שלמטה אבל שרש הגילוי שבחכמה נקרא ישראל סבא וישמחו בך ישראל (וזהו ענין בחי' מזלי' של הנשמה שבבחינת מקיף המבואר לעיל בד"ה יונתי בחגוי הסלע. אך צ"ל דהא שם בד"ה יונתי נת' דבחי' מזלי' זהו בחי' ישראל עלה במחשב' ועלה במחשב' היינו הבחינה יותר עליונה שבחכמה מה שהוא דבוק בכתר כו' ע"ש וגם עוד פי' שם דעלו במחשבה היינו בחינת א"ק מחשבה הקדומה כו' ועד"ז נתבאר ג"כ בד"ה